אביהו האן: “קליש נכשלה במשבר בין הערבים והיהודים”

אירועי האלימות בחיפה בשבוע שעבר, גרמו לשבר בקרב תושבים רבים, שלא האמינו כי אלימות כה קיצונית תפרוץ בעיר, שיחסי הערבים והיהודים בה היו לאורך שנים ארוכות תקינים לגמרי. במקביל, נשמעים יותר ויותר קולות בעיר, שמפנים אצבע מאשימה כלפיי ראש העיר, עינת קליש רותם, שלא ידעה להתמודד עם המשבר בשעת אמת ולא הוכיחה את המנהיגות שציפו ממנה, בימים הראשונים של המשבר. 

יו”ר סיעת הירוקים במועצת העיר, אביהו האן, ציין בריאיון ל”חדשות הקריות”, כי קליש הייתה צריכה לנהוג אחרת במשבר: “אני חושב, שהיה פה כשל מנהיגותי ממדרגה ראשונה. בתקופה רגילה, המנהיגות עושה מה שנדרש, אבל בשעת משבר, זה הרגע שבו מנהיגות צריכה ליזום, לרדת לשטח, לדבר עם המנהיגים  מכל המיגזרים, עם המנהיגות הדתית והקהילתית, לנסות ליישר את ההדורים, לעשות כנסים משותפים, לדאוג שהמנהיגים ירגיעו את הצעירים, שהדם שלהם יותר חם, כדי שיבינו שאין עיר אחרת. אני חשבתי ועדיין חושב, שראש העיר לא הבינה את מה שקרה, לא התחברה לשטח, חשבה שהיא יכולה להיות במשרד ומשם להנהיג. ביום שלישי, שהיה יום קשה מאוד, ירדתי למושבה הגרמנית. היו שם התפרעויות, היו מעצרים, אבל היה צריך להיות שם כדי להבין את גודל המשבר ולהבין שחייבים לפעול מיד. קליש לא הייתה שם, היא לא הבינה בזמן אמת מה שקורה, וזו הייתה טעות”.

בעת אירועי אוקטובר 2000, יונה יהב ידע להוריד את הלהבות בעיר?

עם כל הביקורת שהייתה לנו כלפיי יונה יהב, הוא ידע בשעות משבר להתעלות ולהתחבר לשטח, הוא ירד מהלשכה, ישב עם המנהיגות הערבית והיהודית ופעל להרגיע את הרוחות. לעיתים ביותר הצלחה ולעיתים בפחות, אבל הוא לא ישב במשרד. קליש מנקודת מבטי, לא מבינה שמנהיגות נמדדת בכך, שהיא נמצאת במקומות החמים ועליה להגיע לשם ולפעול. האמת, זה לא מפתיע אותי, שהיא לא מבינה עד עכשיו מה קרה בחיפה.

מה הרגשת כשראית מה קורה בעיר?

הרגשתי דקירה בלב, ראיתי משהו, ששנים רבות לא ראיתי בחיפה, את הקיצוניות שבאה לידי ביטוי בקרב התושבים פה. מבחינתי היה חשש גדול, שהתהליך הזה יצבור תאוצה. אבל אנחנו לא לוד. חיפה זו עיר אחרת, אני מאמין שנתגבר על המשבר הזה. מי שהסית והוביל את המהומות, זו הייתה קבוצה קטנה של קיצונים, שחלק ממנה הם בכלל תושבים שלא גרים בעיר. אני מאמין, שאנחנו ניישר את ההדורים ונמשיך בחיים המשותפים, כפי שהיו כאן שנים רבות. 

מה אתה עושה אישית כדי להתגבר על המשבר?

אתן לך דוגמא: אתמול השתתפתי בפעילות משותפת של ילדים יהודים וערבים, שהגיעו עם הוריהם לטיילת לואי בחיפה, כדי להראות שאפשר גם אחרת. הייתה פעילות משותפת ויצירה משותפת של הילדים ושל ההורים. היה כיף גדול, כי זה חשוב לכולם. זו הייתה יוזמה של כמה הורים בעיר, יהודים וערבים, בהם אנדרי סוידאן, שפועל רבות בחיפה, גם בתחום העיסקי וגם בתחום הקהילתי והתרבותי. זה חימם את הלב.

מה הלאה? מה יקרה פה?

זה לא יהיה פשוט לחבר מחדש את העיר ואת הקהילות. בשביל זה צריך לעבוד, לפעול, לייצר חיבורים בין הקהילות השונות, בין המנהיגים, גם באמצעות הילדים. זה לא יקרה לבד, כי נוצרו משקעים שחייבים לפרק לגורמים וליצור את החיבורים מחדש. זה לא ייגמר בזבנג וגמרנו, כי אני שומע כעסים בקרב כל הקהילות. לעירייה יש תפקיד מרכזי בתהליך הזה, היא צריכה להוביל תהליכים, לבצע חיבורים ליצור פעילויות משותפות. ראש העיר חייבת להבין, שיש לה אחריות, שהיא צריכה להכין תוכנית פעולה, לחבר מחדש קהילות וזה תהליך שלוקח זמן וגם משאבים. אם היא תבין את זה ותפעל, נחזור לפעילות רגילה תוך זמן יחסית לא ארוך, ואני מקווה שזה יקרה.