אחות ניתוחי לב הצילה תושב מוצקין שהתמוטט בחוף קריית ים

טיפת מזל: מיכל קפלן-גבאי, אחות אחראית במחלקת ניתוחי לב ברמב”ם, רגילה לטפל באנשים, שהלבבות שלהם זקוקים להחלמה. לאחרונה היא “לקחה את העבודה הביתה”, כשנקלעה, ממש במקרה, לחוף של קריית ים, בזמן שאדם שעבר באזור, התמוטט עקב אירוע לבבי, והצילה את חייו.

המקרה אירע ביום שבת בבוקר, אז שהתה קפלן-גבאי יחד עם בעלה בחוף, כפי שהם נוהגים לעשות בסופי השבוע. אלי פצ’יסקר, בן 42, מקריית מוצקין, קיים באותה השעה פעילות ספורטיבית לאורך הטיילת הסמוכה, כמו שהוא אוהב לעשות כשמזג האוויר מאפשר זאת. “ראיתי פתאום התקהלות של אנשים”, משחזרת קפלן-גבאי את שאירע, “זמן קצר אחר כך שמעתי קריאות עזרה לרופא והבנתי שמשהו קרה”. בתוך שניות ספורות גייסה קפלן-גבאי את האחות שבה והתייצבה במרכז ההמולה. על הרצפה שכב פצ’יסקר, שהתמוטט והיה לדבריה ללא דופק, הכרה או נשימה: “התחלתי מיד בהחייאה”, היא מספרת, “ביקשתי מהאנשים שהיו מסביב להזעיק נט”ן ולברר אם יש באזור דפיברילטור. היה ברור לי, שהוא סבל מהפרעת קצב קטלנית. מד”א הגיעו בתוך דקות ספורות והמשיכו בטיפול, לרבות מכות חשמל”.

גם אחרי שפינתה את מקומה לאנשי מד”א, המשיכה קפלן-גבאי להתמקד בהצלת חייו של האיש הזר, שהפך מכורח הנסיבות למטופל שלה: “ראיתי שהוא גבר צעיר וחשבתי, שאולי יצטרך להיעזר באקמו. מדובר במכשיר שקיים במעט בתי חולים, ויכול לסייע בהתאוששות במקרים כאלה. יצרתי קשר עם אלה ניגל, אחות מתאמת אקמו ברמב”ם וביקשתי ממנה להכין את הצוות להגעתו. במקביל הצגתי את עצמי לצוות של מד”א, הסברתי להם את הסיטואציה וביקשתי מהם לפנות אותו לרמב”ם. לשמחתי בדרך הם הצליחו להחזיר לו דופק והוא הגיע לרמב”ם כשהוא עם סימני חיים”.

היום שבו פגש פצ’יסקר את האחות מרמב”ם, היה היום שבו נולד מחדש: “אני לא זוכר כלום מהאירוע עצמו”, הוא מספר, “אני זוכר את ההליכה שקדמה להתמוטטות ואת מה שהיה אחרי שהתעוררתי ברמב”ם. ממה שסיפרו לי, אני יודע שאם מיכל לא הייתה שם, הסיפור היה נגמר אחרת. קיבלתי דום לב בגלל הפרעת קצב חשמלי מסוכנת, כך שהיה צורך בהשתלת קוצב, אבל רק בזכותה הגעתי בחיים לרמב”ם. זה שהיא הייתה שם לטפל בי כבר מהרגע הראשון, זה נס. לא פחות”.

כמה ימים לאחר ההתאוששות של פצ’יסקר מהאירוע הדרמתי, נפגשו השניים ברמב”ם. “אני לא זכרתי אותה”, הוא מסביר, “פתאום היא נכנסה לחדר ואני לא מצאתי את המילים להודות לה. איך אפשר בכלל לתאר במילים הכרת תודה על כך, שמישהו הציל את החיים שלך? היא הייתה במקום הנכון ובזמן הנכון, והצילה את מי שהיה צריך עזרה. נכון שזה מה שהיא עושה כל יום, אבל במקרה שלי היא עשתה שעות נוספות”, הוא מסכם בחיוך.

גם מצידה של האחות המנוסה, המפגש עם פצ’יסקר היה מרגש במיוחד: “בפעם האחרונה שראיתי אותו, הוא היה שרוע על הרצפה, ונלחמתי על חייו”, מציינת קפלן-גבאי, “פתאום אני רואה איש צעיר ומלא חיים, משוחח עם אשתו. סגירת המעגל הזו מעלה המון רגשות”.