סיפור אופטימי בצל המלחמה: 11 שנים לאחר שהחל את עבודתו כאיש אבטחה, במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ולאחר ששימש גם כוח עזר, החל בימים האחרונים, שחק בראל, את צעדיו הראשונים כאח מוסמך במלר”ד (מחלקה לרפואה דחופה – מיון).
“רוב השנים שימשתי כאן אחראי משמרת במחלקת הביטחון, ותמיד בער בי להציל חיים”, מספר שחק, בן 35 מעכו, המתנדב בארגון “איחוד הצלה” כחובש על אופנוע.
במקביל לעבודתו במחלקת הביטחון, החל ללמוד בבי”ס לסיעוד, ובשלב מסוים עבר לעבוד ככוח עזר במיון, מתוך מחשבה, שהדבר יסייע לו בקבלת ניסיון ובהתפתחות לקראת התפקיד החדש. בימים האחרונים, עם סיום הלימודים, החליף את מדי כוח העזר במדי האח. “רפואה דחופה הוא תחום שקרוב מאוד ללבי, ותמיד היה לי חלום לעבוד במיון. העבודה כאן מאתגרת ומורכבת מאוד, זה כמו לעבוד על 200 קמ”ש, אבל אני אוהב את זה”, הוא אומר.
שחק מספר, שדבר אחד משותף בין כל התפקידים שעשה בביה”ח והוא הטיפול באנשים. “כאיש ביטחון, שמרתי על הסדר הציבורי ועל חיי העובדים, המטופלים והמבקרים. ככוח עזר, סייעתי לצוות הסיעודי ודאגתי לרווחת המטופלים, וכאח מוסמך – זה כבר הצלת חיים נטו”.
לדבריו, העיתוי של תחילת עבודתו כאח מוסמך במלחמה, ועליית המדרגה בחזית הצפונית, רק מוסיפות לאתגר. “בשלב זה אני לא מטפל ישירות בפצועי מלחמה, אבל עוזר במה שאפשר. כלוחם במילואים, יש לי חברים בחזית, ואני מתפלל שלא אפגוש במיון פרצופים מוכרים”.