אצבע מאשימה: בדרך כלל אלי בן חמו, חבר מועצת העיר קריית מוצקין, הוא חבר מועצה רגוע, המתרכז בעיקר בנושאי רווחה, טיפול בקשישים ועוולות ציבוריות. את הכוח שלו צובר אלי בן חמו, בעיקר בשל הסבלנות שלו, האוזן הקשבת והרצון לעזור לנזקקי העיר.
את תחילת דרכו הפוליטית עשה בקואליציה של ציקי אבישר, אך תוך פרק זמן קצר הבין לדבריו, שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. במקום לטפל בפרט, מתנהלת העירייה בסרטונים ברשתות החברתיות, סרטונים שלא פותרים את הבעיות היומיומיות, חוסר חנייה וקנסות רבים על חנייה בכחול לבן, הוצאה אשפה בצורה לקויה בשעות הבוקר המוקדמות ביותר, לכלוך ברחובות, צואת כלבים, ומחירים גבוהים במיסי הארנונה, בחוגים, בצהרונים, בכניסה לחי פארק, לתיאטרון העירוני ולקאנטרי קלאב.
בשבוע האחרון, פנה בן חמו לתושבי העיר והציג התנהלות קלוקלת ולא ראויה של העירייה, המנוגדת לדבריו למינהל התקין ולחוסר שקיפות, בנושאי דו”ח מבקר העירייה, המציג ליקויים חמורים המחייבים תשובות ותיקון. דו”ח משרד הפנים לשנת 2025, הכולל 117 עמודים של ממצאים המחייבים בדיקה מעמיקה ופיקוח ציבורי, ובמדד הדמוקרטיה המקומית של תנועת “פנימה”, המצביע על חולשות בהתכנסות וועדות החובה, במנגנוני הביקורת ובשיתוף הציבור.
בן חמו: “תראו כיצד מתנהלות ישיבות המועצה. בשתי ישיבות חשובות נעדרו שמונה חברי מועצה, על רקע טענות לפגמים בהתנהלות ובזימון הישיבות. בהזמנה לישיבה האחרונה נמצאה סתירה בין “ישיבה מן המניין” ל”ישיבה שלא מן המניין”, מה עוד שהזימון נשלח יומיים בלבד לפני הישיבה, וחומרי עיון מהותיים עם עשרות רבות של עמודים, נמסרו בניגוד לחוק, כ־28 שעות לפני הדיון. איך מצפים מחברי מועצה ללמוד דו”חות בהיקף כזה, לשאול שאלות ולפקח על כספי הציבור?”.
בביקורת של בן חמו על העירייה הוא טען: “מועצת העיר אינה חותמת גומי, וועדות החובה אינן קישוט ודו”חות הביקורת אינם מסמכים שמאשרים בדחיפות וממשיכים הלאה. אני דורש מהנהלת העירייה תשובות ברורות: מדוע וועדות העירייה אינן מתכנסות כנדרש? מדוע חומרי העיון מועברים לחברי המועצה בהתראה כה קצרה? ומה נעשה לתיקון הליקויים שבדו”חות? קריית מוצקין אינה רכושה של הנהלת העירייה. היא שייכת לתושביה. הגיע הזמן לשקיפות אמיתית, לפיקוח ולניהול על פי החוק ולא רק בסיסמאות”.
בסיום פנייתו של חבר המועצה לתושבי העיר, הוא שאל: “האם גם אתם מרגישים, שהגיע הזמן לפחות סיפורים ויותר מעשים? כמעט שלוש שנים חלפו מאז חילופי השלטון בעיר. אנחנו רואים סרטונים, פרסומים, הבטחות, כותרות ותמונות יפות. אבל בואו נדבר רגע על מה שבאמת חשוב. אנחנו התושבים כבר לא מסתפקים בסרטונים ובסיפורים. אנחנו רוצים לראות מציאות, לא לשמוע עוד סיפורים. אנחנו רוצים לראות חינוך טוב יותר, שירות לתושב, תחזוקה ראויה, שקיפות, הקשבה ופתרונות אמיתיים לבעיות שמלוות אותנו ביום יום. עשייה אמיתית לא נמדדת בכמות הלייקים, בכמות הסרטונים או במספר ההודעות לתקשורת. היא נמדדת במה שהתושב מרגיש כשהוא יוצא מהבית, כשהוא פונה לעירייה וכשהוא זקוק לפתרון. צריך לזכור, התושבים אינם תפאורה לסרטונים. הם הסיבה שלשמה העירייה קיימת”.

אלי בן חמו: איש של אנשים. מדבר בגובה העיניים ומטפל בנושאי רווחה, קשישים והטיפול בפרט. צילום: משפחתי.
