החלטה מקוממת: שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריות, ניר זיתוני, חייב אם תושבת האיזור, לשלם מזונות בסך 600 שקלים לגרוש שלה, בגין הוצאותיו באחזקת אחד משלושת בניהם המשותפים, זאת למרות שהאב משתכר פי שניים מהאם.
בני הזוג נישאו בשנת 1995 ומנישואיהם נולדו 3 ילדים: הראשון יליד 1996, השני יליד 2002, היה תלמיד בבית ספר תיכון ביום הגשת התביעה והיום בגיר, והשלישי קטין יליד 2007. תחילה ביקש האב מזונות עבור שניים מהילדים, אבל בשלב הסיכומים ויתר על תביעתו למזונות עבור הבן האמצעי והשאיר את התביעה רק עבור הבן הקטין.
מפסק הדין עולה, כי תחילה הילדים היו ברשות האם, והאב חוייב לשלם כ-2500 שקלים דמי מזונות עבור הילדים. בהמשך, הילדים עברו לחזקת האב ואז הוא תבע דמי מזונות באותו היקף.
מאז הגשת התביעה, שני הילדים הגדולים הפכו לבגירים, כך שהתביעה בסופו של דבר, נסובה סביב המזונות עבור הבן הצעיר.
בית המשפט בדק את הכנסות האם והאב, ומצא כי בעוד האב משתכר סכום של יותר מ-12 אלף שקלים בחודש והכנסתו הפנויה היא כ-8000 שקלים, האם מרוויחה כ-6000 שקלים והכנסתה הפנויה עומדת על כ-4400 שקלים. בשים לב למספר קריטריונים, כמו צרכי ילד שמוערכים בכ-1200 שקלים לחודש, קבע השופט, כי האם תשלם מחצית מהסכום, 600 שקלים בחודש. נוסף על כך, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות והחינוכיות של הקטין, שאינן מכוסות במסגרת הביטוח הרפואי בקופ”ח וכנגד הצגת קבלות.
יפה מאוד החלטה נכונה
למה מקוממת? החלטה הוגנת והגיונית – הילדים במשמורת שלו, הוא מוציא עליהם הכל – ובוודאי שהאמא מחויבת להשתתף. למה הצביעות? הרי אם זה היה הפוך האבא היה משלם ולא הייתה כאן כתבה בכלל, זה הרי ברגיל.
החלטה נכונה! גם במקרים בהם האב מרוויח פחות, הוא נדרש לשלם עבור ילדיו. למה שזה לא יהיה גם ההיפך? אם שיוויון – אז עד הסוף.