ט"ו סיון התשפ"ד, 21/06/2024

הירשמו לניוזלטר שלנו

חדשות הקריות ברשת

“אנחנו נעזור בהפלת שילטון הימין”

כך מודיע יו"ר "הרשימה המשותפת", ח"כ איימן עודה, לקראת סיבוב הבחירות השלישי, שיתקיים ב-2 במרץ 2020.
ח"כ עודה (44), תושב חיפה, עורך דין במקצועו, שימש במשך 5 שנים כחבר מועצת העיר חיפה, ולאחר מכן נבחר למזכ"ל מפלגת חד"ש. יחד איתו, כיו"ר "הרשימה המשותפת", זכתה המפלגה ב-13 מנדטים, בבחירות לכנסת ה-20. כבר בהיותו בן 15, נחקר ע"י השב"כ, על רקע פעילותו בתנועת נוער קומוניסטית. כעבור שנים, בהיותו ח"כ, נפצע במהלך מהומות עם שוטרים, בעת פינוי הכפר אום אל חיראן. ח"כ עודה נכלל פעמיים ברשימת "100 המשפיעים" של מגזין "דה מרקר", וכמו כן נכלל ברשימת "100 האנשים המבטיחים" של מגזין "טיים". בריאיון ל"חדשות הקריות", לקראת הבחירות הקרובות, מודיע ח"כ עודה, כי מפלגתו תזכה ב-15 מנדטים, מסביר למה רק שיתוף פעולה בין מפלגות גוש המרכז-שמאל ובין הערבים, יביא להפלת שילטון הימין, ומכחיש כי הוא תומך בפעולות טרור

ח"כ עודה: עוד בטרם מלאו לו 24, נבחר לחבר מועצת העיר חיפה. יחד איתו, השיגה "הרשימה המשותפת" 13 מנדטים. משוכנע, שרק חבירה של גוש השמאל עם הערבים, תביא להפלת שילטון "הליכוד" (צילום: יח"צ)
Wednesday December 25, 2019
בן מרדכי

ביום הבחירות לכנסת ה-20, שנערכו ב-17 במרץ 2015, העלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסדר היום הציבורי, את השיח סביב הגדרת זהותם הלאומית של ערביי ישראל, כאשר אמר, כי “המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים”. המשפט הזה, גם אם היה שקרי, סייע מאוד לנתניהו לנצח את הבחירות הללו.
בבחירות לכנסת ה-21, שנערכו באפריל 2019, המשיך נתניהו במגמה זו, אם כי בהצלחה פחותה בהרבה, ובהמשך, לקראת הבחירות לכנסת ה-22, הוא שם שוב את החברה הערבית על הכוונת, תוך שהאשים אותה בחוסר נאמנות למדינה ובזיוף תוצאות הבחירות. ההתקפה הבוטה כלפיי המיגזר הערבי אולי חיזקה מעט את נתניהו בקרב בוחריו, אך מצד שני, גרמה לכך, שהערבים באמת נהרו לקלפיות, ו”הרשימה המשותפת”, שקמה לתחייה מחדש בבחירות הקודמות, שנערכו בספטמבר 2019, הגדילה את ייצוגם של הערבים במשכן מ-10 ל-13 מנדטים, גידול שלמעשה מנע מנתניהו את קואליציית החסינות שלו.
יו”ר “הרשימה המשותפת”, ח”כ איימן עודה, משוכנע, כי גוש המרכז-שמאל בישראל, יכול לעלות לשילטון רק בעזרת ערביי ישראל. “מאז אירועי אוקטובר 2000, החברה הערבית ונציגיה הפכו לבלתי לגיטימיים, גם בקרב חוגים בשמאל, וזאת לאחר שבשנות ה-90, בשל תהליך אוסלו והבחירה הישירה לראשות הממשלה, היתה לנו השפעה לא קטנה. לאחר שתהליך השלום הופסק, ויחד איתו הבחירה הישירה לראשות הממשלה, המיגזר הערבי הפך ללא רלוונטי. עשו לנו דה לגיטימציה ואמרו, שאנחנו בוגדים. גם כשהרשימה שלנו גדלה ל-11 ול-12 מנדטים, לא ממש הצלחנו להשפיע בשיח הציבורי. אבל כעת שוב הפכנו לרלוונטיים. אנחנו תרמנו 50% מהגידול במנדטים של גוש המרכז-שמאל בבחירות הקודמות, גידול שמנע מנתניהו להקים ממשלת חסינות. המטרה שלנו היא להפוך את 20% מתושבי המדינה ללגיטימיים ולמשפיעים. כל מי שרוצה לנצח את הימין ולהביא להחלפת השילטון, לא יכול לעשות את זה ללא הערבים. ולכן גם חברי הכנסת מגוש המרכז-שמאל, הבינו שהם צריכים לדבר איתנו ולקחת אותנו בחשבון”.
ח”כ עודה (44), שגדל בשכונת כבביר בחיפה, נולד לאב פועל בניין ולאם עקרת בית. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטה ברומניה, ובשנת 2001 הוסמך לעורך דין. בנעוריו היה פעיל פוליטי בבנק”י (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). בנאומו הראשון בכנסת, סיפר כיצד זומן לחקירה בשב”כ בגיל 15: “תחילה לא הבנתי את פשר הדבר, חשבתי שזכיתי באות כבוד ונמלאתי גאווה. אט-אט התברר לי האסון: חקירה רדפה חקירה. התחלתי לחשוד בכולם, התנתקתי מחבריי ונותרתי לבדי”. עוד בטרם מלאו לו 24, נבחר ח”כ עודה, לכהן כחבר מועצת העיר חיפה, מטעם סיעת חד”ש, תפקיד בו שימש בין השנים 2003-1998. בשנת 2006 נבחר למזכיר מפלגת חד”ש, תפקיד בו שימש עד לכניסתו לכנסת ה-20.
בבחירות לכנסת ה-19, הוצב במקום השישי ברשימת חד”ש, אך המפלגה קיבלה 4 מנדטים והוא נשאר מחוץ לכנסת. בינואר 2015 נבחר לעמוד בראש רשימת חד”ש לקראת הבחירות לכנסת ה-20. עודה הוצב במקום הראשון במסגרת הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות וחד”ש לכנסת, ונכנס בראשונה למשכן, לאחר שמפלגתו זכתה במספר שיא של 13 מנדטים.
עודה הינו אחד ממובילי המאבק נגד התוכנית הממשלתית לגיוס צעירים ערבים לצה”ל ולשירות לאומי. עם זאת, הוא תומך בהתנדבות ממוסדת. בינואר 2017 נפצע במהלך עימותים עם המשטרה בעת פינוי הכפר אום אל חיראן בנגב.
ח”כ עודה נבחר פעמיים לאחד מ-“100 המשפיעים” של מגזין “דה-מרקר”, וכמו כן נבחר לאחד מ-“100 האנשים המבטיחים” של מגזין “טיים”. הוא נשוי לד”ר נרדין עאסלה, רופאת נשים, להם יש 3 ילדים, המתגוררים עימם בביתם שבמרכז הכרמל בחיפה.

ח”כ עודה: מצלם בהתרסה את ביבי נתניהו בכנסת. משוכנע שהערבים צריכים לשתף פעולה עם ציבורים מקופחים נוספים, כמו האתיופים, כואב את האלימות בחברה הערבית ומודה, שבני גנץ אינו כוס התה שלו (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

אתה מדבר על הידברות עם גוש המרכז-שמאל, אך גם בתוך הרשימה שלך, היתה התלבטות אם להמליץ על בני גנץ לנשיא המדינה?
אכן היה ויכוח, והוא לגיטימי. אין אצלנו תמימות דעים, וטוב שכך. אם אתה חושב שגנץ הוא כוס התה שלי, אתה טועה. אבל כאן מדובר בחיבור טכני, כאשר הדבר שמנחה אותנו הוא לומר באופן חד-משמעי “לא” לנתניהו. איך ננהג לאחר הסיבוב הבא? זה תלוי איך גנץ וחבריו ינהגו במהלך הקמפיין ואחרי הבחירות. ליהודים ולערבים בארץ הזו יש יותר אינטרסים משותפים מאשר מחלוקות. רוב הציבור פה רוצה שלום, רוב הציבור רוצה מדינה דמוקרטית ושוויונית. אולי הטייקונים שתומכים בנתניהו לא רוצים פה שוויון אמיתי, אבל הם רק אחוז אחד מהאוכלוסייה. יש מי שמנסה שנים להסית ולפלג, אבל שלושת הדברים הכי חשובים בעיניי במדינת ישראל, שהם שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי, מהווים אינטרס משותף ליהודים ולערבים גם יחד.
ממשלת נתניהו, אותה אתה רוצה להחליף, קיבלה את “החלטה 922”, שהבטיחה הזרמת 15 מיליארד שקל לחברה הערבית?
כשיש סתירה בין גזענות לכוחות השוק, כוחות השוק מנצחים. כשנצרת עילית הוקמה, תוך הפקעת אדמות מנצרת, כדי לייהד את הגליל, לא מכרו שם דירות לערבים. הגזענות היתה חזקה יותר. כך היה בשנות ה-70 וה-80, אבל מה קרה אחר כך? כוחות השוק הכריעו, והיום 30% מתושבי נוף הגליל (נצרת עילית) הם ערבים. את “החלטה 922” הובלתי יחד עם משה כחלון, עוד לפני שהייתי חבר כנסת. נפגשתי איתו והסברתי לו, שייצור תעסוקה לנשים ערביות, זה לטובת השוק והמשק. בניית מעונות יום, כדי שנשים יוכלו לצאת לעבוד, לצד קידום חינוך בלתי פורמאלי אחר הצהריים והפעלת תחבורה ציבורית טובה ביישובים הערביים, יביאו לקידום חברה זו, אך בו זמנית יסייעו למשק. ערכתי עם שר האוצר 20 ישיבות, ובסופו של דבר, הוא השתכנע, סוכם על תוכנית למען החברה הערבית, והיא הובאה לממשלה. אלא ששם החל הוויכוח הישן בין אלו שאמרו: “לתת לערבים? מה פתאום?”, ובין אלו שהבינו, כי זה לא רק לטובת הערבים, אלא לטובת המדינה כולה. תוך שבוע נערכו שלוש ישיבות ממשלה בנושא, ולבסוף ביבי, שתמיד חייב לקרוץ ל”בייס” שלו, אישר את התוכנית, תוך התניות מסויימות. ההתניות הללו לא מקובלות עלינו, אבל הוחל ביישום התוכנית. תוכנית זו אינה כוללת את כל מה שאנו רוצים. אין בה בניית בית חולים ביישובים ערביים או בנייה חדשה של עיר ערבית. מאז הקמת המדינה, הוקמו 700 יישובים חדשים, כולם עבור יהודים. יש עוד כמה קומות שצריך להוסיף ל”החלטה 922″, וכבר עובדים על “החלטה 923”. אין ספק, שלפנינו עוד דרך ארוכה.
יש בארץ כמה קבוצות ומיגזרים, הנמצאים בתחתית הסולם החברתי, ולא ברור למה אין ביניהם שיתוף פעולה?
השרשרת ברורה. הערבים בתחתית הסולם, אחר כך אתיופים, לאחר מכן חרדים, מזרחים, מעליהם אשכנזים, אחר כך נתניהו ובראש שרה נתניהו… זה נכון שהציבור המקופח חש מדוכא, אך מנהיגיהם לא מרגישים כך. אריה דרעי, לדוגמא, לא מרגיש מדוכא. ויש גם בעיה עקרונית. כל אחד מסתכל על עצמו. כשהאתיופים מפגינים, הערבים לא יוצאים להפגין איתם. מה, אנחנו נפגין עם אלו שלקחו לנו עבודות ומשרתים בצבא? אין פה ברית של מדוכאים. ואני מסכים שצריך להיות שיתוף פעולה הרבה יותר הדוק בקידום נושאים מהותיים. צריך אומץ כדי לשבור את החומות.
החברה הערבית נחשבת לאלימה וכמעט מדי שבוע יש בה מקרי רצח. אתם טוענים, שזו אשמת השילטון והממשלה, אך איפה אתם נמצאים בסיפור הזה?
יש בעיה בחברה הערבית, שבמשך שנים התנהלה במבנה פטריארכלי, כאשר המוכתרים קבעו מה יהיה וכולם הקשיבו. המבנה הזה נשבר, אבל המדינה לא מילאה את החלל. בגדה, שם מתגוררים 3 מיליון תושבים, יש בממוצע 20 הרוגים בשנה בשל מקרי רצח ואלימות. במדינת ישראל מתגוררים 1.5 מיליון ערבים, ויש 90 הרוגים בשנה. אז האם החברה הערבית היא שאשמה? יש לי חבר, שהוא בעלים של מסעדה בחיפה. שאלתי אותו, אם הוא משלם דמי פרוטקשן. הוא ענה לי, שהוא משלם 4,000 שקלים בחודש. שאלתי למה הוא לא מתלונן, והוא ענה: “אתה משוגע? מה המשטרה תעשה לו? אחרי יומיים הוא ישתחרר, או שאחיו או חבריו יבואו אליי ויסגרו חשבון”. יש כמה כנופיות פשע, אותן כולם מכירים. צריך לטפל בהן. מאיפה כל הנשק במיגזר? הרוב מצה”ל. המשטרה חייבת להתחיל לפעול ולהילחם בפשיעה הזו. יחד עם זאת, בחודשיים האחרונים חל שיפור מסויים.
אתה מתנגד לגיוס לצבא ולשירות לאומי. איך אתה יכול לבקש שוויון, אם המיגזר שלך לא תורם את חלקו?
החוק לא מחייב אותנו להתגייס, ולכן אי אפשר להעניש אותנו ולפגוע בשוויון שלנו. אני בעד התנדבות, אבל מתנגד לפוליטיזציה של הנושא. אי אפשר לחייב, אי אפשר לקשור בין זכויות וחובות. אחינו, הערבים הדרוזים, מתגייסים. הם יהודים מבחינת החובות, אך ערבים מבחינת הזכויות שהם מקבלים. זה מראה, שגם שירות צבאי אינו מעניק יתרון או מביא לשוויון זכויות.
האשימו אותך, שאתה תומך בטרור?
אני מתנגד לכיבוש. אני טוען, שהכיבוש הוא טרור. מי שמונע זכויות מאוכלוסייה אחרת, מפעיל סוג של טרור, ויש לנו זכות להתנגד לכיבוש. מצד שני, אני אומר בפה מלא: מי שיבוא לתל אביב וירצח אזרחים, אני מגנה את זה. אני מתנגד לכל פגיעה באזרחים.
מה יהיה בבחירות הקרובות, במרץ 2020?
אתה יכול לרשום: “הרשימה המשותפת” תגיע ל-15 מנדטים, ואנחנו נעזור להפיל את שילטון הימין.

הרשם
שלח הודעה אודות
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments