ברית מילה תחת ירי טילים בביה”ח נהריה

בשעה טובה: לאחר אשפוז של קרוב ל-100 ימים בפגייה תת קרקעית, כ-10 ק”מ מגבול לבנון, כשרקטות של החיזבאללה שורקות מעל, נרשמו רגעים מרגשים במיוחד, בבית הכנסת של המרכז הרפואי לגליל בנהריה, בו נערכה ברית מילה לבנם של שניר ומשה פרץ מעכו. “היה לנו נס. אנחנו מבקשים להודות לשם יתברך ולצוות הפגייה המסור”, אמרו ההורים, להם יש שני ילדים גדולים בני 5 ו-3.

התינוק, שקיבל את השם אלקנה, נולד בשבוע ה-26, במשקל 900 גרם. עקב משקל גופו הנמוך, הוא סבל מסיבוכים ריאתיים קשים. כעבור יומיים, חלה החמרה במצבו והוא נזקק לקבלת טיפול אינטנסיבי, כולל החייאה, שהביאה להצלת חייו.

ביום חמישי האחרון, לאחר שהחלים מהסיבוכים השונים, נכנס אלקנה בבריתו של אברהם אבינו, לעיניי בני משפחה ועובדים רבים, וביניהם צוות הפגייה. המוהל היה הרב ישי דהן, שהגיע במיוחד לצפון מירושלים.

ההורים שניר ומשה פרץ: “התכנון הראשוני היה לערוך את הברית באולם שמחות, כאשר אלקנה ישוחרר. אבל בעקבות המצב, אולמות השמחות באזור היו סגורים. צוות הפגייה הציע לנו לעשות זאת בבית הכנסת, במסגרת בית החולים ועם השגחה צמודה”.

שניר, שגם בתה הגדולה הייתה בפגייה לפני שלוש שנים, מספרת על התחושה “לבלות” זמן כה רב במחלקה תת קרקעית, הנמצאת כבר קרוב לשנה ברציפות מתחת לאדמה: “אני מרגישה ביטחון ושקט נפשי להיות במתחם ממוגן, הן עבורנו והן עבור התינוק. גם כשיש אזעקות, אני יכולה להמשיך לשבת בנחת ולשאוב חלב”.

ההורים ביקשו להודות לצוות הפגייה, שעטף וחיבק אותם מהרגע הראשון. “הם כמו המשפחה שלנו”, אמרו.

מנהלת הפגייה, ד”ר ורד פליישר-שפר: “הפגייה היא המחלקה הראשונה בביה”ח שהורדה למתחם התת קרקעי, כבר ב-7 באוקטובר אשתקד. גם ללא קשר למלחמה, הורים לפגים נמצאים במצב נפשי מאתגר, וכעת על אחת כמה וכמה. הם נעטפים אצלנו באהבה. כל פגה ופג הם עבורנו עולם ומלואו. גם ההורים זוכים למעטפת מקצועית רחבה, עם ליווי של עובדות סוציאליות וצוות השירות הפסיכולוגי. למרות התנאים המאתגרים, המלחמה אינה תירוץ להורדת הסטנדרט הגבוה אצלנו. אנו ממשיכים לטפל בפגים ובהוריהם במקצועיות, במסירות, ברגישות ובחמלה, כאילו אין מלחמה למעלה”.