האחות המיתולוגית שולמית שרביט פורשת לגמלאות
חיבוק גדול: בצעירותה לא חלמה שולמית להיות אחות, היא הגיעה למקצוע במקרה ולא מצטערת על כך, אפילו לא לרגע אחד.
כנערה היא התגוררה במושב צפון ולאחר סיום לימודי התיכון, הציע לה גיסה להתלוות אליו במסגרת עבודתו, ליום במרכז הארץ. בין היתר הגיעו לביה”ח הפסיכיאטרי אברבאנל בבת ים, ושם פגשו את מנהלת הסיעוד של בית החולים, ששאלה את שולמית, אם מעוניינת ללמוד סיעוד. שולמית ענתה שכן, וכך החלה את הלימודים והתאהבה במקצוע, עד היום.
שולמית שרביט (65), נשואה + 4 ממעלות, החלה את הקריירה שלה כאחות פסיכיאטריה בבי”ח אברבאנל, עבדה בביה”ח גריאטרי ברעות ביד אליהו, ולאחר שעברה להתגורר במעלות בשנת 1982, החלה לעבוד במחוז חיפה וגליל מערבי של כללית במעלות, כאחות רפואת המשפחה, בדגש על גריאטריה, שם עבדה עד פרישתה. בנוסף, ב-3 השנים האחרונות עבדה במקביל במרפאת כללית בעין יעקב.
“אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי, על אף שעבדתי 40 שנה באותו מקום, נהניתי מכל רגע. הכרתי משפחות לדורותיהן, ראיתי את המטופלים במרפאה גדלים, מתבגרים, מתחתנים ומביאים ילדים, זה מרגש אותי”, משתפת שולמית.
מה את מתכננת לעשות בפנסיה?
“קודם כל לטוס לבקר את הנכדים שלי המתגוררים בהוואי, אני מתגעגעת אליהם מאוד”. לאחר מכן, אני מעוניינת להמשיך לעבוד במקצוע, להתנדב ולהישאר במסגרת שירותי הבריאות.
“אני רוצה להודות לכל האנשים שנתנו לי את הזכות לתת להם שירות, שסמכו עליי והעניקו לי את האמון והאפשרות לעזור להם. עד עכשיו אני ממשיכה לקבל טלפונים ואהבה מהמטופלים שלי”, מספרת שולמית בהתרגשות.
“אנו מבקשים להגיד תודה גדולה לשולמית על שנים של עשייה, נתינה, איכפתיות ואחריות אמיתית לבריאותם של מטופלי כללית במעלות. זה הזמן לאחל לה יציאה מוצלחת לגמלאות, שתהנה ותמצא נחת בכל אשר תבחר לעשות”, ברכה מירב אשכול מ”מ מנהלת הסיעוד של כללית במינהלת אשר.