האישה גילתה כי בעלה בגד בה עם טרנסג׳נדרים

בית הדין הרבני הגדול, הכריע לאחרונה בסיכסוך גירושים, כאשר קיבל באופן כמעט מלא, את עירעורה של אישה, על פסק דין של בית הדין הרבני האיזורי, שבו טענה, כי בעלה בגד בה עם גברים טרנסג’נדרים.

מאחורי פסק הדין, מסתתר סיפור קשה על אישה, שגילתה כי בעלה מנהל חיים כפולים מאחורי גבה, ובמשך שנים ארוכות הוא מקיים יחסי מין עם טרנסקסואלים.

על פי המתואר בתביעה לכפיית גט, אותה הגישה האישה, היא גילתה לפני מספר שנים התכתבויות בעלות אופי מיני של הבעל, עם מי שנדמתה לה באותה עת לאישה.

לאחר שהתעמתה עם בעלה, הודה הבעל כי ניהל רומן מאחורי גבה, אך טען, כי מדובר במקרה חד פעמי שלא יחזור יותר. לדבריה, סלחה לו האישה באותו מעמד, משום שקיוותה כי בכך תוכל לשמור את התא המשפחתי בשלמותו.

כעבור מספר שנים היכתה בה תגלית מזעזעת אף יותר. נודע לה כי בעלה לא רק בוגד בה עם פרטנרים רבים, אלא שרובם ככולם אינן נשים כלל, אלא בכלל טרנסג’נדרים.

 תגלית זו זיעזעה את עולמה של האישה, המקיימת אורח חיים מסורתי. היא פנתה לסעדו של בית הדין הרבני, בתביעה לגירושין וחיובו בתשלום מלוא כתובתה ותוספתה.

עו״ד שירה שואף – דגן, המייצגת את האישה: ״חשוב להבין, כי ביה”ד הרבני, בניגוד לבית המשפט למשפחה, בודק לעומק מי מבני הזוג הוא שגרם להרס התא המשפחתי וכופה על הצדדים להתגרש, רק אם התמלאו תנאים מסוימים ביותר, הנקראים בפיו עילות לגירושין״.

ניהול רומן מחוץ לנישואין, מהווה פעמים רבות עילה מספקת לכפיית גט, ובמקרה שמדובר בבגידתו של הבעל, העילה הזו מכונה בפי הדיינים “רעה בשדות זרים”.

לדברי עוה״ד שואף – דגן, במקרה שבו הגבר מסרב לקיים יחסי אישות עם אישתו לאורך זמן, הדבר מקים לה עילה נוספת לגירושין. קיימות עוד עילות רבות ומגוונות, אך חשוב לציין, כי אם הגבר מגלה אלימות כלפיי אישתו אלימות זו, אם תוכח, תשמש גם היא כעילה מספקת לגירושים.

לדברי עוה”ד שואף – דגן, כאשר בית הדין מוצא כי הבעל אשם בפירוק התא המשפחתי, הוא לרוב יכפה עליו את תשלום הכתובה עליה חתם במעמד הנישואין, ובכך למעשה יקבע חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני הזוג. כאשר האישה היא זו שנמצאת אשמה בפירוק המשפחה, תישלל ממנה על פי רוב כתובתה.

אך במקרה הנדון, חרף הודאתו של הגבר בבגידותיו הרבות וחרף הודעות הווטסאפ הרבות והמרשיעות אותן הציגה עו”ד שואף – דגן בפני הדיינים, סירב בית הדין הרבני האיזורי להכיר במקרים כעילה מספקת לכפיית גט וקבע כי האישה לא זכאית לכתובתה.

הדיינים נימקו את החלטתם בכך, שהאישה ביקשה להתגרש מבעלה לראשונה, בעילה של אלימות, אך מאחר וגילתה כי ייקשה עליה להוכיח אלימות זו של בעלה כלפיה, היא שינתה את העילה לבגידה.

האישה עירערה על פסק הדין לביה”ד הרבני הגדול, באמצעות עו”ד שואף – דגן, ובו הכחישה כי טענת הבגידה לא נטענה מלכתחילה, ואף הביאה ראיות לכך, מהבקשות הראשונות שאותן הגישה לעיונו של בית הדין האיזורי.

במהלך הדיון בבית הדין הרבני הגדול התברר, כי לאישה זכויות פנסיוניות גבוהות מזכויות הגבר, ועל פי הערכה, זכויות אלה עשויות להצטבר לסכום כפול מסכום הכתובה.

דייני בית הדין הרבני הגדול קבעו, כי לא ניתן להתעלם מעילת הבגידה, במיוחד לאור העובדה, שזו העילה הראשונה אותה ציינה האישה בתביעת הגירושים שהגישה.

הדיינים גם ציינו בפסק דינם, כי האישה הרגישה נבגדת, נוכח התנהגותו הנלוזה של בעלה, וקבעו, כי לא ניתן להתעלם מכך, שהבעל בגד בה ועושה זאת עם טרנסג’נדר, והאישה אף ציינה במפורש בתביעתה את צערה ואת חורבן עולמה כתוצאה מכך.

לבסוף, קיבל בית הדין הרבני הגדול כמעט לחלוטין את עירעורה של האישה, וקבע שאמנם הבעל לא יחויב בכתובתו, אך מאידך, האישה לא תחויב לשלם לו מחצית מהזכויות הפנסיוניות שלה וזאת עד גובה הכתובה, בסך 360 אלף שקל, כך שלמעשה, עשויה האישה לזכות בערכה המלא של כתובתה, במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג.