רבני בין הדין הרבני, שמעו אלפי סיפורי בגידות ובקשות לגירושין, אבל על מקרה שכזה, זמן רב לא שמעו.
בני זוג התחתנו לפני כעשור שנים ולהם מספר ילדים. השניים הגישו תביעות הדדיות זה נגד זה.
בתביעת הגירושין שהוגשה באמצעות עו”ד עינבר לב, טען הגבר, כי ספג מאישתו יחס משפיל לאורך שנים. לדבריו, היא נהגה לקלל אותו, להעביר עליו ביקורת ולהקטינו אל מול בני המשפחה ומול אנשים זרים לחלוטין.
לטענתו, אישתו סירבה לקיים עימו יחסים אינטימיים, מפני שהוא “מגעיל ומסריח”, ואף הביעה בפניו לא אחת את רצונה להתגרש.
אולם חרף כך, לאחרונה הגישה האישה תביעה לשלום בית, זאת אחרי שנתיים תמימות לאחר שניפתחו הליכי הגירושין בין הצדדים.
במסגרת בקשתה טוענת האישה, כי שימשה רעייה ואם למופת, והסיבה היחידה לרצונו של הבעל להתגרש, היא שיש לו מאהבת, שעיוורה את עיניו.
למרות קיומה של אותה מאהבת, טענה האישה, כי היא אוהבת את בעלה ומוכנה לסלוח לו על הכל, העיקר שישוב לביתם המשותף.
במכתב התשובה אותו הגיש הבעל, באמצעות עו”ד עינבר לב, נטען כי תביעת האישה אינה כנה בעליל, הוגשה בחוסר תום לב, מתוך רצון להסב לו נזקים ממוניים ונפשיים, והכל מתוך מניעי נקם.
לטענת הבעל, הוא ניסה שוב ושוב לשקם את יחסיו עם אישתו, למרות יחסה המשפיל כלפיו, אך זכה בכל פעם לכתף קרה מצידה.
בנוסף טען הבעל, כי אישתו הפצירה בו לבגוד בה ואף התחננה בפניו שיתגרש ממנה. כשעשה זאת לבסוף הבעל ופתח תיק גירושין, הגישה האישה מיידית תביעה לשלום בית, “בטקטיקה משפטית זולה”, לדברי עו”ד עינבר לב.
לדברי עורכת הדין לב, כאשר מצויה ברשות בני הזוג דירת אחת בלבד, והיא משמשת למגוריהם עם ילדיהם הקטינים, יכולה האישה על פי ההלכה, לבקש שלום בית, ובמסגרת בקשתה זו, היא רשאית לעתור לקבלת ‘מדור ספיציפי’ – כלומר, רשות להמשיך ולהתגורר בבית עם ילדיה, במרחב שקט, מוגן ובטוח, וכל זאת מבלי לשלם על המגורים הללו דבר ומבלי שאיש יוכל לסלקה מהבית.
למעשה, טוענת עו”ד עינבר לב, ניסתה האישה במעשיה, להשתלט על דירת השניים ולא לאפשר את מכירתה.
בדיון שהתקיים בביה”ד הרבני האיזורי בסמוך למקום מגוריהם, טענו הדיינים, כי לא ניתן לכפות על אדם שלום בית, בשעה שהאישה טוענת, כי הוא בוגד בה הלכה למעשה. עצם איזכור המאהבת על ידי האישה, שומט את הבסיס לבקשתה לשלום בית.