אטימות המערכת: קבלו סיפור, על אדם שעבד במשך יותר מ-32 שנים כמכונאי רכב, ונחשף במהלך עבודתו לרעש בעוצמות גבוהות במיוחד. בשגרת עבודתו השתמש המוסכניק בפטישי אוויר, מקדחות, קומפרסורים ומלטשות, בתנאים שלא אפשרו, לטענת מעסיקו, שימוש באטמי אוזניים, עקב הצורך בתקשורת תמידית עם עמיתיו לעבודה ושיקולי הבטיחות. המוסכניק ועורכת הדין שלו, החליטו להילחם במוסד לביטוח לאומי, שלא הכיר בנכותו כתוצאה מהעבודה.
בשנת 2015, במסגרת בדיקות תקופתיות, התגלתה אצל המכונאי ירידה בשמיעה. למרות זאת, הוא המשיך בעבודתו במוסך באותם תנאים. החל משנת 2022, החל המוסכניק לסבול מירידה משמעותית נוספת בשמיעה ומטנטון (צפצוף באוזן) דו-צדדי. בדיקות שמיעה אשר ביצע, אישרו את תלונותיו.
במהלך שנת 2023, פנה המוסכניק לעו”ד שירן כהן, שהגישה בשמו תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכיר בליקויי השמיעה והטנטון שלו כפגיעה בעבודה. מדובר במחלת מקצוע המוגדרת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, כל זאת במטרה לפצותו בהתאם.
לדברי עו”ד כהן, מחלת מקצוע לאוזן ולשמיעה, היא למעשה פגיעה מצטברת במערכת השמיעה, הנגרמת כתוצאה מחשיפה חוזרת ונשנית לרעשים חזקים, גלי קול בעוצמה גבוהה, או תנודות לחץ מתמשכות. למרות שכל חשיפה בפני עצמה עשויה לא להיות מזיקה, ההשפעה המצטברת לאורך זמן, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לתאי השערה באוזן הפנימית, לאיברי השמיעה או לעצב השמיעה.
לדבריה, נזק מסוג זה שכיח בקרב אנשים העובדים בסביבות רועשות (מפעלים, אתרי בנייה, או אולפנים מוזיקליים).
המוסד לביטוח לאומי, דחה את התביעה בטענה, לפיה הירידה בשמיעה של מכונאי הרכב, מקורה בתחלואה עצבית, ולכן אין קשר בין תנאי עבודתו לבין הירידה בשמיעה.
דחיית התביעה נעשתה חרף כך, שבמסגרת בדיקת התביעה, פנה הביטוח הלאומי גם למוסד לבטיחות ולגהות, אשר השיב, כי במוסכים קיימת חשיפה לרעש מזיק, וכי ירידה בשמיעה, היא תופעה טיפוסית אצל מכונאי רכב, שעובדים שנים רבות ועל כן ניתן להצהיר, שהמוסכניק היה חשוף לרעש במסגרת עבודתו.
עקב דחיית תביעתו של מכונאי הרכב,הגישה עורכת הדין שירן כהן, תביעה מטעמו לבית הדין האזורי לעבודה, המשמש כערכאת ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי.
אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית, מאת מומחה אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר, אשר קבע, כי קיימת זיקה ברורה בין תנאי עבודתו של מכונאי הרכב, לבין הירידה בשמיעה והטנטון מהם הוא סובל.
לדברי המומחה, עקומות השמיעה של המוסכניק, אופייניות לחשיפה ממושכת לרעש מזיק, וכי לא נמצא רקע רפואי אחר, שיכול להסביר את הליקויים.
בכתב ההגנה אותו הגיש הביטוח הלאומי, נטען, כי סביבת העבודה של מכונאי הרכב, לא התאפיינה בתנאי רעש קיצוניים וכי לא קיים קשר סיבתי, בין תנאי עבודתו לבין התפתחות הליקוי השמיעתי. טענה הסותרת את מכתב התשובה מטעם המוסד לבטיחות ולגהות בעניינו, ואת חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התביעה.
לדברי עו”ד כהן, ההליך המשפטי עדיין מתנהל, ובית הדין צפוי להכריע בחודשים הקרובים, האם יוכרו ליקוי השמיעה והטנטון של המוסכניק כפגיעה בעבודה. לדבריה, אם תתקבל תביעתו, יוחזר עניינו למוסד ביטוח הלאומי, שם תמונה לו וועדה רפואית, אשר תקבע את מידת נכותו, ובהתאם לכך גם ייקבעו הגמלות וההטבות המגיעות לו.
הרשם
0 Comments
הכי הרבה הצבעות