מוות מיותר: תביעת רשלנות רפואית נגד מדינת ישראל ושירותי בריאות כללית, שהגישה אלמנתו של חולה בן 47, שנותח בביה”ח בני ציון בחיפה ונפטר כעבור כשעתיים, הסתיימה בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו שתי הנתבעות ישלמו יחד פיצוי של 2 מיליון שקלים.
בתביעה שהגיש עו”ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות נזקי גוף נטען, שמותו של המנותח, שסבל מפרפור חדרים שלא אובחן ולא נלקח בחשבון, בעת הניתוח האלקטיבי של כריתת טחורים, נגרם בשל רשלנות רופאי קופ”ח כללית, שהתרשלו בטיפול באנמיה של החולה, ולא הפנו אותו למרות שהתלונן על חולשה וכאבים בחזה. בין השאר, הייתה המלצה של ביה”ח רמב”ם לערוך בירור לבבי, אבל רופאת המשפחה לא עשתה כן. התוצאה הטרגית הייתה, שהאיש הגיע לניתוח מבלי שהרופאים ידעו, שהוא סובל מבעיה לבבית ואנמיה קשה.
התביעה גם התייחסה למחדלי בית החולים “בני ציון”, שם נערך הניתוח, וטענה כי הרופא המרדים לא ערך בירור ולא שאל על הבעיות הלבביות של החולה, ובשאלון שמילא, אין כלל תשובות לשאלות הנוגעות למחלות לב. לתביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה, שציין כי מותו של המנותח נגרם מ”משרשרת של מעשים רפואיים רשלניים”.
בהמשך הגיעו התובעת והנתבעות לפשרה, שהתובעת תקבל פיצוי של שני מיליון שקלים, אולם על חלוקת הסכום בין שתי הנתבעות לא הגיעו הצדדים לפשרה.
שתי הנתבעות הסכימו ביניהן, שהמדינה ושירותי בריאות כללית, יתחלקו שווה בשווה ב-1.6 מיליון שקל, אבל על 400 אלף השקלים שנותרו לתשלום לא הייתה הסכמה, ולכן עו”ד סאמי אבו ורדה, הגיש תביעה נוספת לבית משפט השלום בחיפה.
קופת חולים כללית טענה, שאת ההפרש של הפיצויים יש להטיל ברובו על מדינת ישראל, שכן החולה לא שיתף פעולה עם הרופאים של הקופה.
מצד שני, המדינה שייצגה את בית החולים טענה, שמכתב ההפניה של הקופה לבית החולים, לא שיקף במלואו את מצבו הרפואי של החולה, ולא צוין שהתלונן על כאבים בחזה וקוצר נשימה במאמץ.
בפסק הדין של השופטת נסרין עדוי-ח’דר נקבע, שקופת חולים כללית תשלם 15% מתוך 400 אלף השקלים שהיו במחלוקת ואת היתרה תשלם מדינת ישראל.