200% תפוסה במיון ביה”ח בנהריה
הזקנה שוב במסדרון: עומס חריג ויוצא דופן נרשם מתחילת השבוע, במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ובמיוחד במלר”ד (מחלקה לרפואה דחופה – מיון) ובשש המחלקות הפנימיות.
כבר בשעת בוקר מוקדמת ביום ראשון האחרון, היו מעוכבים בחדר המיון לא פחות מ-23 מטופלות ומטופלים, מכיוון שלא היו להם מיטות אשפוז פנויות במחלקות השונות.
ככל שהלך היום והתקדם, התבררו ממדי התופעה, ובחדר המיון הצטברו עוד ועוד מטופלים מכלל הגילים והמגזרים. בשעת צהריים, תוך שעה בלבד, נכנסו לחדר המיון 30 מטופלים, כמות הנחשבת לשיא תוך פרק זמן כה קצר.
באותה השעה נרשמו במיון 200 אחוזי תפוסה (110 מטופלים, כאשר תקן המיטות בכל המלר”ד עומד על 54 בלבד).
“אני עובדת במיון 22 שנים ולא זכור לי מחזה כזה”, מספרת דינה פרובר, האחות האחראית של חדר המיון. “פתחנו את הבוקר עם 23 מעוכבים, שזו כמות שהדעת אינה מסוגלת לתפוס. בממוצע, כל איש צוות סיעודי טיפל לפחות ב-12-10 מטופלים בו זמנית. זה מצב לא אנושי, אנחנו קורסים”.
מנהל המיון, ד”ר ח’אלד עטאללה: “מדובר במצב מאתגר ומורכב ביותר, איתו אנו מתמודדים לא רק היום, אלא כמעט בכל עונת החורף הנוכחית ומדי שנה בשנה. נראה כי השנה המצב מחמיר אף יותר בהשוואה לעבר. חשוב לי להדגיש, שכל המטופלים המעוכבים במיון מקבלים טיפול מקצועי ומסור מהצוותים השונים”.
גם בשש המחלקות הפנימיות נרשמו באותו יום עומסים חריגים של 150 אחוזי תפוסה בממוצע.
“שיאנית” העומס במחלקות הפנימיות בפרט ובמרכז הרפואי בכלל, היא פנימית ד’, בניהולו של ד”ר בוריס סבירסקי, עם 55 מטופלים (תקן מיטות: 34). מדובר בכ-170 אחוזי תפוסה.
עקב אחוזי התפוסה החריגים, נאלצו במחלקה הפנימית להוסיף מיטה רביעית בכל אחד מהחדרים, מה שבאופן טבעי הביא לצפיפות גדולה הרבה יותר בכל אחד מחדרי האשפוז, עם מרחק קטן מאוד בין מיטה אחת לשנייה.
בנוסף, חדר האוכל של המחלקה הוסב לחדר אשפוז גדול, ומדי פעם ניתן היה לחזות במטופל, שנאלץ לשכב על מיטת אשפוז במסדרון המחלקה.
יצוין, כי כל שש המחלקות הפנימיות עומדות על יותר מ-100 אחוזי תפוסה, רובן מעל ל-130 אחוזים.
נונה רובינוב, אחות אחראית פנימית ד’: “אלו מחזות קשים המדירים שינה מעיניי. אין לי הסבר ברור מה הסיבה לעומס החריג. אני מניחה, שזה קשור לתחלואת החורף, לעובדה שאנו נמצאים בעונת מעבר וכמובן לתחלואה שוטפת ונוספת, כמו העובדה, שביה”ח הוא מרכז טראומה אזורי, אליו מגיעים נפגעי טראומה מכל הצפון (פצועי ירי ודקירות, נפילות מגובה, תאונות דרכים ועוד). אני משמשת 17 שנה אחות אחראית של המחלקה, ופרט למקרה או שניים דומים מהעבר הרחוק, אני מתקשה לזכור מצב כה חריג”.
מנהל המרכז הרפואי: “מזה שנים אני מתריע על מחסור בתקנים ובכוח אדם במרכז הרפואי שלנו בפרט ובפריפריה בכלל, כמו גם על מחסור חמור בתקני מיטות אשפוז, ובמיוחד מיטות טיפול נמרץ. יש לזכור, כי המרכז הרפואי שלנו, הוא ביה”ח הגדול והיחיד בגליל המערבי ואחד משני בתי החולים הממשלתיים הגדולים ביותר צפונית לתל אביב. זו הסיבה שבגללה אין לי, כמנהל המרכז הרפואי, את הפריבילגיה לסגור את חדר המיון בפני קליטת מטופלים חדשים. מי שמגיע אלינו, יקבל את הטיפול המקצועי, האנושי והמסור ביותר, למרות המצב המאתגר”.