בתביעה נזיקית, שהוגשה נגד בית החולים רמב”ם ומשרד הבריאות, טוענת תושבת קרית ים, כבת 70, כי ניתוח מיותר שעברה, גרם לעיוורון באחת מעיניה. מהתביעה, שהוגשה ע”י עו”ד אנה אונגר, עולה כי במשך שנים סבלה האישה מבעיות ראייה, בשל מחלת הסוכרת. היא טופלה בהצלחה באמצעות לייזר, וראייתה בשתי העיניים נשמרה לאורך שנים על חדות של 6/9. מומחה ברפואת עיניים, שטיפל בה במסגרת קופת חולים, קבע כי אין צורך לנתח את עיניה, כל עוד לא חלה ירידה משמעותית בחדות ראייתה, אלא שמהתביעה עולה, כי במהלך בדיקת עיניים שגרתית שעברה בבית החולים רמב”ם, ועל אף חדות ראייתה הטובה, קבע הצוות הרפואי, כי היא סובלת מהיפרדות רשתית בעין ימין, והומלץ לה לבצע ניתוח רשתית בעין זו.
הניתוח שעברה לא הצליח, מצבה הלך והסתבך והיא נשארה לאישפוז בבית החולים במשך 7 ימים, ממנו יצאה עיוורת בעינה הימנית. בתביעתה דורשת האישה לפצותה בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, העומד על 2.5 מיליון שקל. אל התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ’ יצחק בן סירה, לשעבר מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי “בילינסון”, שקבע כי האישה לא סבלה מהיפרדות רשתית, כי אם ממשיכה של קרום הרשתית, תופעה שכיחה אצל חולי סוכרת, ואשר הפיתרון לה הינו ניתוח שלא מומלץ לבצעו, כל עוד לא חלה ירידה חדה בראייה. לדבריו, האישה נהנתה מראייה טובה יחסית, וערב הניתוח עברה בדיקת עיניים, ממנה עולה כי היתה לה חדות ראייה של 6/10. בנוסף קבע פרופ’ בן סירה, כי בניתוח הוזרק לעיניה גז נקי, דבר שאינו מקובל בפרקטיקה הרפואית בניתוחי עיניים, והוא שגרם לעיוורונה, בשל העלייה בלחץ התוך-עיני.
בכתב התביעה הדגישה עו”ד אונגר, כי בשל עיוורונה בעינה הימנית, האישה אינה יכולה עוד לעסוק במקצועה כתופרת, ונאלצה לסגור את החנות אותה ניהלה. מעבר לעלויות הכספיות הכבדות בהן היא נושאת, בשל הטיפולים הרפואיים, היא הפכה מועדת לנפילות ותלויה בעזרת הזולת בכל יציאה מהבית. בעקבות העיוורון באחת מעיניה, היא אף נפלה מספר פעמים, ובאחד המקרים נחבלה קשות. התביעה נידונה בבית משפט השלום.