“זה אסון לבנות בתים חדשים ליד מיכלים מזהמים ומסרטנים”

כל תושב וותיק בקרית חיים מערבית יודע, מזה עשרות שנים, עד כמה מסוכן להתגורר ברחוב דגניה, ליד חוות המיכלים, ועד כמה שכיחה מחלת הסרטן בקרב הדיירים בצד הצפוני של הרחוב, הסמוך לחווה. אלא שאת כל זה כנראה לא ידעו המתכננים מטעם עיריית חיפה, שהציגו באחרונה תוכנית ענק לשידרוג קרית חיים מערבית, כולל “פינוי-בינוי” משמעותי ברחוב דגניה, על גבול חוות המיכלים.
חברת מועצת העיר חיפה, הילה לאופר מקרית חיים (“הירוקים”), טוענת שמדובר בלא פחות מאסון. “שיווק יחידות דיור חדשות על קרקע מזוהמת ובסמוך למיכלים מזהמים ומסרטנים, הינו הוספת חטא על פשע”, מודיעה לאופר. “בצד הצפוני של הרחוב, אין כמעט בניין אחד, בו אין לפחות דייר אחד חולה סרטן. האם למקום כזה רוצים בעיריית חיפה להביא דיירים חדשים? בישיבת המועצה שדנה בתוכנית, שאלתי את מ”מ ראש העיר, נחשון צוק, האם הוא היה מסכים שילדיו ונכדיו יגורו ליד המיכלים הללו. הוא סירב לענות, אך התשובה ברורה”.

אבל קרית חיים מערבית, זקוקה לשידרוג רציני?
אני בעד תוכנית לשידרוג השכונה, ואין ספק שקרית חיים מערבית זקוקה להתחדשות עירונית. יחד עם זאת, יש לנקות את הקרקע המזוהמת, להעביר את חוות המיכלים ורק אז לבצע את השידרוג. בנוסף, התוכנית מטפלת רק במעטפת החיצונית של השכונה, ברחובות טרומן ודגניה, אבל מה עם מרכז השכונה? יש שם רחובות בלי ריבוד ועם מערכת ביוב קורסת. התוכנית שהוצגה לא מיטיבה עם תושבי השכונה, אלא עם היזמים.

למעשה, את אומרת שבעיריית חיפה מרמים את הציבור?
אלו העובדות. האם הם מספרים את האמת לקונים הפוטנציאליים? מי יקנה בית במקום בו יש מוקד של זיהום וסרטן? ברמה המצפונית, אסור לבנות פרוייקט כזה ולשווק לציבור. בעיניי זה אסון לאשר תוכנית כזו.