חבילה אבדה בדואר וכשנמצאה נמסרה באיחור רב
איפה החבילה: תושב קריית ים, הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות, תביעה נגד דואר ישראל, בגין טיפול רשלני ופוגעני בחבילה חשובה, שנשלחה לתובע מסרביה.
מכתב התביעה עולה, כי בתאריך 19 לפברואר השנה נשלחה מסרביה, חבילה שהכילה צעצוע ייחודי ובלתי ניתן להחלפה, לבתו בת ה-10 של התובע. “לצעצוע הייתה עבור הילדה משמעות אישית ורגשית חריגה: היא הייתה קשורה אליו במשך יותר מארבע שנים, התקשתה להירדם בלעדיו, והוא היווה עבורה מקור ביטחון והרגעה”.
ב-19 למרץ קיבל התובע הודעה מדואר ישראל, לפיה הייתה טעות בניתוב החיבלה והיא תימסר תוך ימים אחדים. בין חודשים אפריל מאי, פנה התובע לדואר מספר פעמים כדי לברר מה עלה בגורל החבילה, אבל לא קיבל תשובות ברורות.
בתאריך 31 למאי שלח הדואר הודעה לדואר סרביה, שהנמען לא נמצא. דואר סרביה עדכן את התובע, שפנה לדואר ישראל, משם נמסר לו בתאריך 2 ליוני, כי החבילה לא תוחזר והיא תימסר באופן מידי. כעבור יומיים, בתאריך 4 ליוני, קיבל התובע הודעה חדשה בה נמסר לו, כי החבילה אבדה. “כך, בפרק זמן קצר, נמסרו לתובע ולגורמים הרלוונטיים מספר גרסאות סותרות: הייתה טעות ניתוב פנימית, החבילה תימסר בתוך ימים; הנמען לא נמצא, החבילה מוחזרת, החבילה לא תוחזר ותימסר; ולבסוף כי החבילה אבדה. לאחר שנמסר לתובע כי החבילה אבדה, שלח התובע לנתבעת מכתב דרישה מוקדם ובו דרש להסדיר את המחלוקת ולפצותו בגין הנזק שנגרם. הנתבעת לא השיבה תשובה עניינית למכתב. חמישה ימים לאחר משלוח מכתב הדרישה, החבילה נמצאה לפתע ונמסרה לתובע ביום 28.06.2026, אך תחת מספר מעקב חדש. המסירה נעשתה ללא הסבר, ללא התנצלות, ללא תשובה למכתב הדרישה וללא כל הצעת פיצוי”.
לטענת התובע, “לאחר קבלת הצעצוע, הילדה חיבקה אותו ובכתה במשך כחצי שעה כמעט ללא תזוזה. הדבר ממחיש, כי מבחינת הילדה לא מדובר בעיכוב רגיל של פריט דואר, אלא בחוויה רגשית קשה, שנגרמה עקב חוסר הוודאות הממושך, ההודעות על אובדן החפץ, והעובדה שנמנע ממנה להשתמש בצעצוע, שאליו הייתה קשורה מאוד”.
לטענת התובע, העובדה שלבסוף החבילה נמסרה באיחור רב, לא פותרת את הדואר מאחריות לסאגה הארוכה. לדבריו, התנהלות זו גרמה לו ולילדתו נזק משמעותי. כן טען, כי מכתב מוקדם שנשלח לדואר ובו דרישה לפיצוי לא נענתה.
סכום התביעה עומד על הרף המקסימלי המותר בבית משפט לתביעות קטנות, 39.900 שקלים. טרם הוגש כתב הגנה בתיק.