“חייבים להקים ממשלת אחדות”

השאלה המרכזית, שעמדה במרכז מערכת הבחירות האחרונה, היתה אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצליח להרכיב קואליציה של 61 חברים מגוש הימין, שתאפשר לו לחוקק את חוק החסינות ואת פיסקת ההתגברות, כדי למנוע את העמדתו לדין. ימים ספורים לאחר הבחירות, קשה לדעת מי ירכיב את הממשלה הבאה ויעמוד בראשה, אבל דבר אחד כבר ברור: בהרכב החדש של הכנסת, נתניהו לא יצליח להעביר את חוק החסינות.
ח”כ יעל גרמן, מראשי מפלגת “כחול-לבן”, ציינה בריאיון מיוחד ל”חדשות הקריות”, זמן קצר לאחר היוודע תוצאות הבחירות, כי אי יכולתו של נתניהו לחוקק את החוקים האישיים שלו, הוא ההישג המשמעותי ביותר של גוש המרכז-שמאל. “בסך הכל, תוצאות הבחירות נותנות תקווה לעתיד טוב יותר”, ציינה גרמן. “בלמנו את האפשרות להעביר חוקים, שבוודאות היו פוגעים באופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. בשום תסריט, נתניהו לא יוכל להעביר את חוק החסינות ואת פיסקת ההתגברות, שהיתה פוגעת אנושות במעמד בית המשפט העליון, תוך צימצום משמעותי של סמכויותיו. זה נותן לנו תחושה טובה”.
גרמן (72), תושבת הרצליה, נשואה ואם ל-2, למדה בצעירותה במכללת “לוינסקי” והוסמכה למורה. כמו כן, יש לה תואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במינהל עסקים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. בנה אייל נהרג בתאונת אימונים במהלך שירותו הצבאי.
בשנת 88′ החלה גרמן את דרכה הפוליטית, כאשר הצטרפה למפלגת “שינוי” של אמנון רובינשטיין. בשנת 98′ נבחרה לראשות העיר הרצליה, ובכך היתה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה בהרצליה, ואחת הנשים הבודדות שכיהנו כראשי ערים בישראל.
לקראת הבחירות לכנסת ה-19, לאחר 3 קדנציות בראשות העיר, הודיעה גרמן על הצטרפותה למפלגת “יש עתיד”, וכעבור זמן קצר התפטרה מתפקידה כראשת העיר. היא הוצבה במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת, שזכתה ב-19 מנדטים, ונכנסה לכנסת. במרץ 2013 הושבעה גרמן לשרת הבריאות ושימשה חברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. במהלך כהונתה פעלה גרמן להרחבת סל התרופות, לחיזוק הבריאות בפריפריה ולחיזוק האיתנות הפיננסית של קופות החולים. כמו כן, היא קידמה שורה של יוזמות, שנועדו להבריא את מערכת הבריאות הציבורית, כדי להבטיח שכל אדם יוכל לממש את זכותו הבסיסית לבריאות נאותה, מבלי להיות תלוי בשירותי בריאות פרטיים. חלק מהרפורמות לא הגיעו לכדי מימוש מלא, לאחר שבדצמבר 2014 פרשה גרמן מהממשלה, יחד עם שאר שרי “יש עתיד”, אחרי שיו”ר המפלגה, יאיר לפיד, פוטר ממשרת שר האוצר.
לקראת הבחירות לכנסת ה-20, הוצבה גרמן במקום השלישי ברשימת “יש עתיד” ונבחרה לכהונה נוספת, לאחר שמפלגתה זכתה ב-11 מנדטים. עם הקמת מפלגת “כחול-לבן”, הוצבה גרמן במקום ה-13 ברשימה ונבחרה לכנסת ה-21, שפוזרה כעבור שבועות ספורים. גם בבחירות החוזרות, שנערכו בשבוע שעבר, היא הוצבה באותו המקום ונבחרה שוב לכנסת.

גרמן: בחברת יאיר לפיד. יוצאת נגד מסע ההשמצות וה”פייק ניוז” של הימין, קוראת לנתניהו לפרוש לביתו וטוענת שבין הח”כים של “כחול-לבן” יש אידיאולוגיה ליברלית משותפת, למרות שחלקם מהימין וחלקם מהשמאל (צילום: פייסבוק)

איך את מתארת את מערכת הבחירות שהסתיימה כעת?
המאבק שלנו בבחירות הללו, היה על אופייה של המדינה, וזה היה קרב קשה מאוד. זו היתה מערכת בחירות מכוערת, מטונפת, עם השמצות אישיות, שקרים ושימוש נרחב ברשתות החברתיות ובב”בוטים” למיניהם. האמת, שכבר לא מעט שנים מערכות הבחירות נראות כך, ואיני זוכרת מערכת בחירות יפה ונקייה. לא התפלאתי שכך זה נראה גם הפעם, אבל כן הופתעתי מכך שאנשים מאמינים ל”פייק ניוז”, כאשר ברור לכל בר דעת, שמדובר בדברים לא הגיוניים. היתה הפצה של מידע שיקרי כאילו זו אמת לאמיתה, כולל השמצות נוראיות, ויש אנשים שמאמינים לזה.
אחוז ההצבעה היה הפעם גבוה למדי?
זה עדיין לא מספיק. יותר מ-30% מבעלי זכות הבחירה לא מימשו את זכותם הדמוקרטית. ייתכן שיש טעות ברשימות, אולי חלק חיים בחו”ל והרשימות לא עדכניות, אבל יש לדעת את הסיבה האמיתית, למה שליש מהתושבים לא הגיעו להצביע, כדי לדעת להתמודד עם נתון זה.
במהלך מערכת הבחירות, נטען נגד גנץ ולפיד, שהם יפעלו להקמת קואליציה עם המפלגות הערביות?
זה לא מדוייק. אנו בהחלט סבורים שלערבים, תושבי ישראל, יש זכות לשוויון מלא, כפי שכתוב במגילת העצמאות וכמו שציינו המנהיגים שהקימו את המדינה, החל מבן גוריון וז’בוטינסקי, ועד בגין ורבין. מצד שני, אנו מודעים להבדלים שבהשקפת העולם בינינו ובין המפלגות הערביות ולמחלוקת על אופייה של המדינה. אנו מאמינים, שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ואמרנו זאת בכל מקום. המפלגות הערביות, חלקן לפחות, מדברות על מדינה לכל לאומיה. זו מחלוקת מהותית וקשה. בקווי היסוד של כל ממשלה בה נשב, יהיה כתוב, שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. את ההבדל הזה אי אפשר לטשטש. מי שאמר במהלך מערכת הבחירות, שנלך עם המפלגות הערביות, פשוט הסית נגד הערבים, תוך התעלמות מהמחלוקות בין הצדדים, שלא מאפשרות למפלגות הערביות ללכת איתנו.
“הרשימה המשותפת”, בראשות איימן עודה, צריכה להיות חברה בממשלה?
אין סיבה, שמפלגה ערבית, אשר תקבל את העובדה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, לא תהיה שותפה בקואליציה, אבל דבר כזה לא קיים בפועל. בתוך ה”רשימה המאוחדת” יש את סיעת “בל”ד”, המתנגדת חד-משמעית להיכנס לממשלה בשום סיטואציה. היה כאן ספין של הימין, שנועד לשתי מטרות, להסית נגד המפלגות הערביות ולגרום למצביעים פוטנציאליים שלנו, שלא להצביע ל”כחול-לבן”. לשמחתי, ספין זה נכשל.
תפעלו לשינוי “חוק הלאום”?
ב”חוק הלאום” יש טעות, אין בו את אלמנט השוויון. אין מחלוקת על כך, שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, אבל ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ובמדינה דמוקרטית יש שוויון מלא. אצלנו זה לא קיים, באף מקום זה לא מוזכר. כדי ש”חוק הלאום” יהיה שלם, חובה לחוקק את גם את עיקרון השוויון. זה מצויין במצע שלנו, ואם נהיה בעמדת השפעה, נפעל כדי לקדם את התיקון הזה.
איך את מעריכה את הסיכויים לערוך בחירות חוזרות, בפעם השלישית תוך פרק זמן כל כך קצר?
אין ספק שהמצב מאוד מורכב, וברור לי, שהפיתרון היחיד הוא הקמת ממשלת אחדות. זה מה שהציבור רצה, וצריך לשבת שעות, ימים ושבועות, כדי למצוא את הפיתרון היצירתי שיביא להקמת ממשלה כזו, שבראשה יעמוד בני גנץ. איני יודעת עדיין מה יקרה, אבל כולם חייבים לחשוב על האינטרס הציבורי ולא על האישי. בשום אופן אין מקום ללכת לעוד מערכת בחירות.
“כחול-לבן” הודיעה לפני הבחירות, שלא תשב עם נתניהו, בשל כתב החשדות נגדו. יש סיכוי שתרדו מהעץ הגבוה הזה?
דבר לא השתנה מבחינתנו. אין סיכוי שנשב בממשלה תחת ראש ממשלה, אשר נגדו מתנהל הליך משפטי.
ומה לגביי רוטציה בראשות הממשלה?
מוקדם מדי להעלות ספקולציות כאלו.
איזה תפקיד תרצי לקבל, אם “כחול-לבן” תרכיב את הממשלה?
גם על כך עדיין מוקדם לדבר. אין לי כל כוונה לשים כרגע את האינטרס הספציפי שלי לפני כל הדברים הגדולים. כשזה יהיה על הפרק, נדבר על כך.
מתגעגעת למשרד הבריאות?
אני מתגעגעת לאפשרות לשנות. אני מתגעגעת לימים בהם קידמתי את אותן רפורמות שהתחלנו, בעת שכיהנתי במשרד הבריאות, ובהחלט לא סיימנו את המלאכה. אני מדברת בעיקר על הרפורמה בתחום האישפוז הפסיכיאטרי. זהו תחום מוזנח, שחייב שינוי יסודי. יש לי געגועים ליכולת לשנות דברים ולטפל בבעיות מן היסוד.
ב”ליכוד” מדברים על ניסיונות לפצל את “כחול-לבן”, תוך ניצול הפערים האידיאולוגיים ביניכם. לדוגמא, את היית ב”מרצ”, וח”כים אחרים כמו בוגי יעלון ויועז הנדל, הגיעו מהימין?
בעניין זה צריך לדייק. את דרכי הפוליטית התחלתי ב”שינוי”, אצל אמנון רובינשטיין. חברתי ל”מרצ” עם האיחוד, בשנת 93′, אבל מהותית נשארתי בעמדות של “שינוי”, שהייתה מפלגת מרכז לכל דבר. לגביי שאלתך, אינך משער כמה נושאים משותפים אנו חולקים, גם עם בוגי יעלון, יועז הנדל וצבי האוזר, המקוטלגים כאנשי ימין. כמונו, גם הם דוגלים בקידום נושא השוויון, כמו לדוגמא לקהילת הלהט”בים. יש לנו אידיאולוגיה ליברלית משותפת.
ומה לגביי הנושאים המדיניים?
כאשר הנושא יגיע לשולחן הדיונים, נראה מה נעשה. לצערי, נכון לעכשיו, זה לא רלוונטי.
יש את “תוכנית ה-100” של טראמפ?
עד כה לא ראינו כלום בנושא זה. האמת היא, שאני סקרנית להכיר את התוכנית הזו, עליה כולם מדברים. בינתיים איש לא ראה אותה.
לסיום, את מאמינה שניתן להקים ממשלת אחדות?
בהחלט. אני אופטימית, מלאת תקווה ומאמינה, שאפשר להקים ממשלה יציבה, שתשים בראש סדר העדיפויות שלה את האינטרס הציבורי ולא האישי.