אפילו זקני בית המשפט המחוזי בחיפה, לא זכרו מקרה כמו זה שטופל בידי עו”ד הדס צור, חברת מועצת עיריית קרית ביאליק, אשר הסדירה לאחר הליך שנמשך שנתיים, העברת זכויות על שתי חנויות בקרית אתא, שנמכרו במקור בשנת 1967.
בשיחה עם “חדשות הקריות” ציינה צור, כי הבעייה נוצרה, כאשר היורשים של הקונים ניסו לממש את הירושה שלהם: “שתי החנויות נמכרו בשנת 1967, האיש שמכר את הנכס נפטר, הקונים נפטרו והיורשים שלהם התקשו לממש את הירושה. לא היה כל רישום על העיסקה, לא היה רישום בטאבו, לא היה כלום. גם לא הייתה צוואה. הפעלנו חוקר פרטי כדי להגיע ליורשים של האיש שמכר את שתי החנויות, ואחר כך היה צריך להוציא צווי ירושה, גם עבור המוכר וגם עבור הקונים. זה היה תהליך ארוך ומסורבל, ולא הייתה כל הוכחה לעיסקה הזו. לבסוף, בשבוע שעבר, התקבל פסק דין הצהרתי, ששתי החנויות שייכות ליורשים של הרוכשים משנת 1967”.
זו תופעה שכיחה, שנכסים לא רשומים?
יש בעייה כזו ולא רק עם נכסים שנמכרו בשנת 1967. לפעמים אנשים לא דואגים להעביר זכויות על הנכסים, לא בודקים שעורכי הדין שטיפלו בעיסקה אכן העבירו זכויות בנכס. אני מדברת בעיקר על נכסים, שנמכרו לפני שלושים וארבעים שנה, אבל לפעמים זה קורה גם בנכסים שנמכרו לפני שלוש שנים.
עד כמה זה מקשה על היורשים?
זה מקשה ואם יש לקח מהסיפור של הנכס, שלגביו נקבעו זכויות אחרי 54 שנים, זה שאנשים צריכים לכתוב צוואות ולבדוק האם הנכסים שלהם רשומים. קל יותר לטפל בכל בעייה כאשר יש צוואה ורישום, אז לא צריכים תהליך של שנים בבתי המשפט.