יחסים וזוגיות

החלוקה ל״נורמלית״ ו״לא נורמלית״ אינה נכונה. יש הרבה מאוד צעירות בגילך, הסובלות מכאב בחדירה ומחוסר חשק. כל מקרה הינו ייחודי ולגופו של עניין, והדבר החשוב ביותר הוא לבדוק מי את כאדם פרטי ומה הקשיים שבגללם את סובלת. הזכרת כי הינך “ילדה של אימא״, דבר שמעלה אצלי כמה תהיות. האם נשארת עדיין ילדה, ש״מחוברת בטבור״ לאימך, מבלי להשתחרר? האם טרם עברת תהליך של גדילה, התבגרות ועצמאות? אם אימך הינה חברתך הקרובה ביותר, כמה מקום את מעניקה לבן הזוג ולאינטימיות שיש לך איתו? אני מציעה לך להיכנס לתהליך טיפולי, בו תוכלי לבחון את השאלות הללו, הנוגעות ליכולותיך העצמאיות ולסוגיית המרחב האישי. על כך נוספות בעיות התיפקוד המיני. הכאב ממנו את סובלת יכול לנבוע מסיבות רבות, כגון טראומת ילדות, מסרים שליליים בנוגע לקיום יחסי מין, חוסר אינטימיות בין הוריך והתנסות ראשונה לא מוצלחת שהיתה לך. זה בהחלט טבעי להימנע מקיום יחסי מין, אם את חשה בכאבים או לא מרגישה חשק או תשוקה. חשוב להתמודד עם הבעיות הללו בהקדם האפשרי. ייתכן שתופני לאיבחון של גניקולוגית בתחום הכאב בחדירה, או לפיזיוטרפיסטית של רצפת שרירי האגן. כדאי שבן זוגך יתאזר בסבלנות, ויבין שעלייך לעבור תהליך, עד לשלב בו תוכלי להתגבר על הקשיים מהם את סובלת.

תופעה שאת מתארת מוכרת ושכיחה. יתרה מכך, כרבע מהנשים שחצו את גיל 50, חשות כאבים בעת החדירה. במרבית המקרים הסיבות הן פיזיולוגיות והורמונליות, כגון שינויים שחלים בגילאים הללו בשל הפסקת הווסת. במסגרת השינויים הגופניים, דפנות הנרתיק נהיות דקות ופגיעות יותר, מופרשת פחות לחלוחית, ואז מופיע כאב בעת שאיבר המין חודר לנרתיק. חשוב להדגיש, שהכוונה אינה לתופעה הקלאסית של “ווגיניזמוס״, שסיבותיו פסיכולוגיות, ושהינו מתבטא בהתכווצות שרירי רצפת האגן, דבר המונע חדירה. במקרה שלך, קל יחסית למצוא פיתרונות רפואיים לבעיה, כגון טיפול הורמונלי או שימוש בחומרי סיכוך. מומלץ לטפל בבעיה במהירות האפשרית, זאת מכיוון שאם הבעיה אינה מטופלת, עלול הכאב מהחדירה לגרום לחרדה ולרתיעה מאינטימיות.