יחסים וזוגיות
התמכרתי לוויברטור שלי
על הפרק שתי סוגיות: האם להעדיף את היציבות שבבעל או את הריגוש שבמאהב? ואיך אישה שאינה מקיימת יחסים עם בעלה, יכולה להיכנס ל״מצב רוח״ מיני?
הכרתי גבר זר בעבודה
אני אישה בת 37, נשואה מזה עשר שנים ואם לשני ילדים בני 8 ו-5. מערכת היחסים ביני ובין בעלי, בריאה ויציבה. גם כאשר התמודדתי עם מצבים לא פשוטים, בעלי תמיד תמך בי רגשית ופיזית. לפני מספר חודשים פגשתי במקום העבודה גבר מלהיב. בתחילה היה הקשר מבוסס רק על שיחות, ולאחר מכן התפתחו בינינו יחסים קרובים יותר. מצאתי את החיזור שלו מרגש ומסעיר, ונפגשנו כמה פעמים במקומות רומנטיים. אלא שאז נבהלתי ו״חתכתי״ את הקשר. יחד עם זאת, עד עכשיו הוא לא יוצא לי מהראש. בעלי לא יודע על הרומן הקצר, אבל חש בהתרחקות מצידי. מה את מציעה לי לעשות?
תשובה
היציבות שמעניק לך בעלך, היא נכס שאינך מוכנה לוותר עליו. את מתארת בעל דואג ואיכפתי, שהנתינה שלו עומדת במבחן, גם במצבים קשים בחייך. בעלך מספק לך משענת אמיתית ומשמעותית, ולא לחינם אינך מוכנה לוותר על תמיכתו. אלא שאת רוצה “גם וגם״, גם מסגרת יציבה ובטוחה, וגם התרגשות וסערת נפש. את החלק הבטוח מייצג הבעל, ואת החלק הסוער מייצג המאהב. איזה סיכוי יש לבעלך לעמוד בתחרות מול הגבר השרמנטי אותו את פוגשת בעבודתך? הרי את המאהב אינך פוגשת עם האפרורי והחד-גוני שבחיי היום יום. איתו את לא מקטרת על החום שקיבל הילד, ועל המריבות שלו עם אחותו הצעירה. עם המאהב אינך דנה בצרות המשכנתא, או בחשבונות המים והחשמל. המאהב מגיע נקי ומבושם למקום העבודה ולמפגשים הרומנטיים שלכם, וגם את מגיעה במיטבך. במצב כזה, את חשה באופן טבעי שמשהו בך חי ומעורר, מה עוד שהסודיות ו״המים הגנובים״ מגבירים את תחושת המתיקות. השאלה היא מה היה קורה, אילו חיית עם המאהב במרחב המוכר והבטוח. ייתכן שכעבור זמן מסויים, היית חשה בשיעמום, והמשיכה כלפיו היתה פוחתת. זה הזמן, אם כך, לבדוק אפשרות לשינויים בזוגיות עם בעלך. השאלה היא, האם תוכלו למזג בין הצורך היציב והבטוח, לבין הצורך ב״מתחדש״ וב״תוסס״. שני הצרכים המנוגדים הללו קיימים אצלך, והאתגר יהיה לנסות ולשלב ביניהם.
חוסר חשק מוחלט
מזה זמן רב, שאני סופגת מבעלי ביקורות כמעט על כל דבר אפשרי, ובהם ההופעה החיצונית שלי, סיגנון גידול הילדים, הבזבזנות ומה לא. בתחילת הנישואין השתדלתי עוד להשביע את רצונו, אלא שנוכחתי לדעת שמדובר במשימה בלתי אפשרית. בהדרגה הרגשתי שהחשק שלי להיות בקרבתו ולקיים איתו יחסי מין, הולך ופוחת, והיום איבדתי את החשק לחלוטין. בעלי כל העת מתלונן, שהיעדר הסקס חסר לו מאוד, ושאי אפשר להמשיך כך. חשוב לי להדגיש, שאנו נשואים מזה 4 שנים ויש לנו שני ילדים משותפים. מה ניתן לעשות במצב כזה?
תשובה
התמונה שאת מתארת מורכבת ביותר. ראשית, תוך ארבע שנים הפכתם להורים לשני ילדים, וכמובן שמדובר במשימה לא קלה. כאשר את נתונה ללחץ, דאגות ומשימות יומיומיות שאת חייבת לבצע, קשה לך לרוב להיכנס ל״מצב רוח״ מיני. כמו כן, הביקורתיות של בעלך יוצרת אצלך תיסכולים, עלבון וכעס. כל התחושות השליליות הללו משביתות שמחה ומרחיקות ממך את החשק המיני. לפני קיום יחסי המין, אמורה להיות אווירה נעימה, נטולת כעסים ומרירות. בכל הקשור לאישה, המשחק המוקדם הינו כל מה שקורה ב-24 השעות שקודמות לאקט המיני, ובאשר לגבר - כל מה שקורה בשלוש הדקות הקודמות לחדירה... לכן, אם בעלך ישקיע בחיזור, מילים רכות וחיבה, יגדל הסיכוי שלו לזכות באינטימיות מינית. את מוזמנת להראות לו את התשובה שלי ולהציע שינוי במערכת היחסים כתנאי לחשק ולמגע מיני.
הרשם
0 Comments