טולדנו: “משטרת ישראל נכשלה בהתפרעויות הערבים במדינה”

בעקבות ההתפרעויות בערים המעורבות, יצאה המשטרה למבצע נרחב, במהלכו נעצרו מאות חשודים מרחבי הארץ, רובם ערבים, שהשתתפו במהומות האלימות לפני שבועיים. המשטרה מנסה להשיג בחזרה את ההרתעה שאבדה במהומות, ולדעתו של ממלא מקום ראש עיריית קרית אתא, מימון טולדנו, המשטרה לא היתה ערוכה ולא נקטה מההתחלה באמצעים הדרושים כדי לשים סוף למהומות. 

בריאיון ל”חדשות הקריות” אמר טולדנו: “משטרת ישראל נכשלה בהתפרעויות הערבים במדינה. המשטרה היססה בהתחלה ולא הייתה צריכה לתת לעניינים להידרדר, היו חייבים לעצור את המהומות בזמן אמת. לא יכול להיות שבמדינה ריבונית, עם הצבא הכי חזק בעולם, יש מראות כאלו בערים כמו לוד, עכו, חיפה, ירושלים, רמלה וכו’. בגלל ההיסוס ההתחלתי של המשטרה, זה עלה לנו ביוקר והתוצאות מאוד כואבות. נוצר מצב, שהמדינה איבדה שליטה על מה שקורה בערים שלנו. המהומות שהיו בארץ הן הבעייה הכי גדולה, כי חשבנו שאפשר לחיות בדו קיום. לא האמנתי שנגיע למצב שישרפו בתי כנסת ומכוניות. ייקח שנים לשקם את היחסים”.

מה הפיתרון?

להערכתי, יש אולי 5% עד 10% מבין התושבים הערבים, שגרמו לכל הכאוס. אלו אותם תושבים שגם פוגעים באוכלוסייה הערבית עצמה. חייבים לטפל בהם ביד קשה, אבל גם ראשי הציבור הערבי חייבים להתגייס לזה. לא יכול להיות, שבמדינה ריבונית יקרו תופעות כאלו, לא יכול להיות, שאנשים פחדו לבקר קרובי משפחה, כי לא ידעו מה מצפה להם בדרך. חזרנו לימים סוערים של לפני קום המדינה.

המשטרה אשמה בכך, שלא אספה את הנשק הלא חוקי במיגזר?

בדיוק כך. זה מה שקרה, הפושעים הללו פגעו שנים באוכלוסייה שלהם וזה מחדל שיש להם נשק. היה ברור, שיום אחד הנשק יופנה כלפינו. זה מחדל וזו תופעה שאסור להשלים איתה. המשטרה חייבת לשמור על האזרחים, על כל האזרחים ולטפל ביד קשה בפושעים הללו. אני מאמין, שרוב האוכלוסייה רוצה לחיות בדו קיום. יש לי הרבה חברים ערבים, גם בלשכת עורכי הדין וגם במרכז השילטון המקומי, וגם הם מאמינים שחייבים לטפל באותם עשבים שוטים. אם זה לא יקרה, נאבד את המדינה. פרעות כאלו באמצע הערים? שריפת 11 בתי כנסת? שריפת עשרות מכוניות? כאילו חזרנו לליל הבדולח. אי אפשר להשלים עם מצב כזה.

אנחנו הולכים לבחירות חמישיות או שתהיה לנו ממשלה?

כפי שזה נראה היום, אנחנו  צועדים לבחירות חמישיות. אי אפשר לרבע את המעגל, בנט וסער לא מתרצים ולא מצטרפים לקואליציית הימין. מצד שני, הם לא יילכו עם רע”מ. המשמעות היא עוד בחירות ולצערי גם אז לא בטוח שתהיה הכרעה. הבעייה היא, שכל הבחירות הללו הן שוב “כן ביבי, לא ביבי”, ולא סביר שמישהו ישנה את דעתו. איני רואה איך עוד בחירות ישנו משהו.

אולי כדאי שנתניהו ייפנה את הדרך למישהו אחר מהליכוד?

למה שייפנה. אנשי הליכוד אוהבים אותו.