האם המילה “לסבית” שנאמרת בעת ויכוח, יכולה להוות לשון הרע? בשאלה הזו התלבט בית משפט השלום בקריות, בבואו לדון בתביעה שהגישה מאמנת כושר נגד חבר לעבודה.
השניים עובדים באותו חדר כושר בקרית אתא. על פי כתב התביעה, שימשה התובעת כמנהלת האימונים בחדר הכושר והנתבע הגיע להתאמן ככל מתאמן אחר, כיוון שלא היה בתפקיד. למרות זאת, על פי דבריה, החליט לעשות כרצונו, ניגש למערכת המוזיקה והגביר את הווליום, דבר שהפריע לשאר המתאמנים.
התובעת הנמיכה את הווליום והנתבע שוב הגביר, כך מספר פעמים. התובעת פנתה לאחראי המשמרת על מנת שיתערב בנושא, והנתבע, אשר גם הוא הגיע לחדרו של אחראי המשמרת, החל לקלל אותה ואמר לה “לא פלא שאת לסבית”. הנתבע חזר לחדר הכושר להתאמן והמשיך לקלל את התובעת ולקרוא לה “לסבית אחת”.
המאמנת תבעה פיצוי בסך 50,000 שקל ובא כוחה, עו”ד דניאל סוצקי, טען כי “הפירסום הביא להשפלתה של מרשתי בעיניי כלל המתאמנים, אשר מכירים אותה באופן אישי, ואף יתר מהמתאמנים אשר לא הכירו אותה באופן אישי עד אותו אירוע, היום כן מכירים והכל ‘בזכות’ הנתבע”.
הנתבע טען, כי מדובר בתביעה קנטרנית, אבל השופטת יונת הברפלד-אברהם, קיבלה את התביעה באופן חלקי. בפסק דינה ציינה: “הנתבע אינו מכחיש את הדברים אותם אמר לתובעת וכי הדברים נאמרו במעמד נוכחים אחרים, כך שבוצע פירסום והדברים שנאמרו הינם בגדר לשון הרע”. כמו כן ציינה השופטת: “התרשמתי כי לתובעת היתה תרומה להתלקחות הוויכוח. אין בכך כדי להצדיק את הדברים שנאמרו ואת הסיגנון בו נאמרו, אולם יש בכך כדי להשפיע על גובה הפיצוי שייפסק לטובת התובעת”. לבסוף פסקה השופטת כי המאמן יפצה את חברתו לעבודה בסכום של 9000 שקלים.
