נינט כהן היא הגיבורה המקומית מ”כנפיים של קרמבו”

נתינה שבאה מתוך כאב: ביום האישה הבינלאומי שצוין השבוע, בחרו עשרות פעילי סניף קריית חיים, מתנועת הנוער ‘כנפיים של קרמבו’, במטפלת הסיעודית, נינט כהן, בת 68, כאישה מעוררת ההשראה והמשמעותית בסניף.

‘כנפיים של קרמבו’ ​היא לא סתם עוד תנועת נוער. היא תנועת נוער שמשנה עולמות ומשפיעה על כלל המשפחה לטובה. מדובר בתנועת נוער, שמשלבת ילדים ונוער מהחינוך הכללי עם ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים מהחינוך המיוחד, בפעילות חברתית משותפת. הפעילות מייצרת חוויה שמלמדת את הצעירים להכיר, להבין ולכבד את האחר, ומאפשרת לצעירים עם הצרכים המיוחדים לחוות תנועת נוער ככל אחד.

בכל יום שני אחר הצהריים, עשרות פעילי סניף קריית חיים, מתנועת הנוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים ‘כנפיים של קרמבו’, לובשים את חולצת התנועה שלהם, מוסיפים לה את העניבה, ועם הרבה גאווה והתרגשות ממלאים את רחובות העיר, בדרך לעוד פעולה שבועית בתיכון שברחוב הגדוד העברי, למפגש נוסף עם החברים שלהם לסניף.

בכל אחד מ-95 סניפי התנועה, לכל פעילות מצטרפת מטפלת סיעודית, שאחראית לסייע עם הצרכים האינטימיים של אותם חניכים שאינם עצמאיים. בסניף קריית חיים, נינט כהן המופלאה, עושה זאת כבר שנה שנייה במסירות ובאהבה.

הסיפור של נינט מעורר השראה ומרגש עד דמעות. וכך היא מספרת: “אני בעצם פה, בזכות עומר, הנכד האהוב שלי זיכרונו לברכה. לעומר הייתה נפש טהורה, לב זהב ויכולת נתינה אינסופית. את השרות הצבאי שלו הוא העביר ביחידת 931 בנח”ל, ונחשב לחייל מצטיין ואחראי. כולם כל כך אהבו אותו. ואז קרה הנורא מכל. כחודש לפני שחרורו, התחיל מבצע “שומר חומות”, ובעת סיור בנתיב העשרה, ניפגע הג’יפ שלו ע”י טיל נ”ט. 2 חבריו נפצעו קשה ועומר נהרג במקום. הרגשתי שאני מאבדת שפיות. הכאב היה קשה מנשוא. הייתי שבורה והיה לי קשה לזהות את עצמי, יום אחרי יום, ועוד יום, והבת שלי מתפוררת לי בידיים. החלטתי שאני אוספת את עצמי ושאלתי מה יכול לעזור לי להתמודד ולהתחזק? לקחתי דוגמא מהבת שלי, שבחרה להנציח את עומר בדרך חייו, ופתחה עמותה על שמו שנקראת ״אלומות בעומר״ – להעצמת ילדים מצטיינים חברתית, ולליווי מתגייסים, שאין באפשרותם לרכוש את הציוד הנדרש לצורך שירותם בצה”ל. בעקבותיה גם אני חיפשתי פרויקט עם עשייה משמעותית, וכך הגעתי ל’כנפיים של קרמבו’. מאז, ימי שני הם חלק מההבראה שלי, הם אלו שמרפאים לי את הלב. כמויות החום והאהבה שהחברים הקטנים גדולים שלי מעניקים לי, כל כך מרגשות אותי. אני מוערכת על כל דבר הכי קטן שאני עושה, ומקבלת בחזרה פי אלף”.

אליה ברוצקי, בת ה-17, רכזת התקשורת של הסניף: “למרות כל הכאב והקושי, נינט בחרה להרים את עצמה בשתי הידיים. היא הגיבורה שלנו. היא הרבה מעבר למטפלת סיעודית. היא תמיד חמה וזמינה לכולם, תמיד אופטימית, חיובית, שמחה ואוהבת. בכל פעם שנינט מגיעה לסניף, האור שלה מופץ לכל עבר. אנחנו כל כך אוהבים אותה ומגיעה לה כל הערכה שבעולם”.

אליה ברוצקי רכזת התקשורת עם חניכה. צילום: יח”צ