ט"ז סיון התשפ"ה, 12/06/2025

הירשמו לניוזלטר שלנו

חדשות הקריות ברשת

ניסתה להתאבד, אושפזה, שוחררה לביתה – ומתה

מומחה בפסיכיאטריה קבע כי האישה סובלת, בנוסף לתסמיני הפגיעה הפיזית, גם מהפרעה נפשית משמעותית. עו"ד דוד פייל. צילום: אושי יובל
Thursday January 13, 2022

 

סיפור כואב מהחיים: האם ניתן היה להציל את חייה של צעירה בת 20, שמתה לאחר שהזריקה לבטנה חומרים רעילים? בתביעה שהגישו לאחרונה הורי הצעירה, על סך 2.5 מיליון ש”ח, באמצעות עוה”ד דוד פייל ומיכל פרישמן, הם טוענים, כי המוות הטרגי יכול היה להימנע, אלמלא רשלנות הצוותים הרפואיים שטיפלו בה.

על פי התביעה, לפני מספר שנים הגיעה הצעירה למיון בבית החולים, כשהיא סובלת מכאבי בטן עזים ומחולשה, לאחר שניסתה להתאבד באמצעות הזרקת תערובת רעילה ומסוכנת ביותר של רעל ואצטון לבטנה. 

פסיכיאטר מבית החולים, שבדק אותה בהגיעה למיון, המליץ על השגחה צמודה ועל אישפוז במחלקה צמודת קרקע. אלא שלאחר ייעוץ פסיכיאטרי נוסף, כך נטען בתביעה, הוחלט לשחררה, בניגוד להמלצה הקודמת. 

לדברי עו”ד פייל, הצעירה שוחררה לביתה, למרות שבבדיקה נמצאה בדמה רמה גבוהה של כדוריות דם לבנות, עדות להתפתחות של זיהום באיזור ההזרקה, ולמרות דופק גבוה ועוצמת כאב עזה עליה העידה.

בתביעה נטען, כי לאחר שיחרורה מבית החולים, פנתה הצעירה לרופא המשפחה שלה והתלוננה על חולשה וכאבים עזים באיזור ההזרקה, עם הופעת תגובה מקומית שלא הייתה קודם לכן והעידה על החמרה. לדברי עו”ד פייל, בדיקת הרופא העלתה סימנים מובהקים של זיהום, אך הוא בחר, משום מה, שלא להפנותה מיידית למיון, אלא הסתפק בהפניה לבדיקות מעבדה. הרופא המליץ על טיפול במשחה אנטיביוטית ואופטלגין, ואמר לה לשוב למחרת לביקורת.

למחרת היום שבה הצעירה למוקד קופת החולים בלווי הוריה, כשהיא מתלוננת על כאבי בטן עזים, על קשיי נשימה וחולשה קיצונית. הפעם בדקה אותה רופאה, אשר איבחנה כי הצעירה נתונה במצב בינוני עד קשה, והיא הובהלה באמבולנס לבית החולים. מצבה של הצעירה הוסיף להידרדר בבית החולים, עד כדי קריסת מערכות, שהובילה בסופו של דבר למותה, כשהיא בת 20 בלבד, כך על פי התביעה. 

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד”ר מיכאל ביילין, מומחה במחלות פנימיות מ’פורום רופאים’, אשר קבע, כי הצוות הרפואי בביה״ח ורופא המשפחה, התרשלו בכך, שסטו מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. לדבריו, המנוחה נפטרה מזיהום קשה – סיבוך גופני ישיר של ניסיון אובדני, על ידי הזרקת חומר רעיל לבטן. “די ברור כי המנוחה לא ביצעה מעשה אובדני תוך שמירה על סטריליזציה, כך שאופן ההזרקה מן הסתם מזוהם”, קבע המומחה.

המומחה הדגיש, כי ברור היה שמדובר בחולה עם רקע אובדני, שכן גם כמה חודשים קודם לכן היא ניסתה להתאבד, וגם אז עשתה זאת באמצעים לא שיגרתיים ומסוכנים, כשהזריקה לעצמה כספית לזרוע. לקביעת המומחה, די היה בעובדה זו ובעליה בכדוריות הלבנות בדם, שהעידה על תגובה דלקתית על מנת להחליט לאשפזה בבית החולים.

ד”ר ביילין קבע, כי גם ללא קשר לרקע האובדני ולסימנים לדלקת, הייתה סיבה שחייבה אישפוז בשל החומר בו נעשה שימוש לצורך המעשה האובדני – ריצין (קיקיון). ד”ר ביילין הסביר, כי מדובר ברעלן מסוכן ביותר בעל השפעה מתמשכת, המחייב התייעצות עם טוקסיקולוג לגביי המשך טיפול ובכל מקרה מחייב אישפוז לצורך השגחה, ל-36 שעות לכל הפחות.

“אסור היה לצוות המטפל במיון לשחרר את המנוחה לביתה, אלא הייתה חובה לאשפזה להמשך טיפול ובירור, הכולל ניטור צמוד, טיפול תומך, מתן נוזלים ואיזון מצבה, במטרה למנוע התדרדרות ואף מוות”, קבע ד”ר ביילין בחוות דעתו.

באשר להתנהלות רופא המשפחה בקופת החולים, קבע המומחה: “הרופא ידע, כי המנוחה הזריקה לעצמה רעל… הרופא גם ידע שהכאבים לא חלפו, שכן הוא נתן טיפול נגד כאב… הוא היה חייב להבין, כי הסימנים בבטנה של הצעירה מחשידים ביותר להחמרת ההרעלה או לזיהום, כתוצאה מהזרקה לא סטרילית, ולהפנות אותה בשנית למיון”.

בנוסף, צורפה לתביעה חוות דעתו של ד”ר יוסף בן שטרית, מומחה לפסיכיאטריה מ’פורום רופאים’. ד”ר בן שטרית קבע, כי צוות המיון בביה״ח התרשל בהערכת המסוכנות של המנוחה, כאשר בחר להתעלם משיטת ההתאבדות שנבחרה, שיטה שמעידה על כוונה גבוהה מאוד למות. 

ד”ר בן שטרית מתח ביקורת על צוות המיון, שהחליט לשחרר את המנוחה לביתה כחצי שעה לאחר שהתקבלה במיון, וזאת בניגוד להתרשמות הראשונית והנכונה, בדבר הצורך בהשגחה צמודה במחלקה צמודת קרקע, שכן מדובר במטופלת עם סכנה אובדנית גדולה. 

ד”ר בן שטרית קבע עוד, כי מהמסמכים הרפואיים עולה תמונה של בחורה צעירה, שאפתנית ואינטליגנטית, שסבלה מהפרעת אישיות גבולית, שפרצה סביב גיל ההתבגרות. לדבריו, לו הייתה מתחילה בטיפול רפואי ונפשי מתאים, לפני ניסיון ההתאבדות האחרון שלה, סביר להניח שהטיפול היה מביא להטבה משמעותית במצבה, ואולי אף להחלמה מהפרעת האישיות ממנה סבלה לצמיתות. 

“לו צוות המיון היה משכיל לאשפז את המנוחה, היא יכולה הייתה להיות עוד בחיים, להיכנס שוב לנסיגה של ההפרעה תחת טיפול מתאים, לזכות לחיים מלאים, להקים משפחה ולעבוד”, קבע המומחה.

בתביעה לפיצויים בסכום המקסימלי הנתון לסמכות בית המשפט (2.5 מיליון שקלים), טוענים הורי הצעירה, באמצעות עו”ד פייל, לרשלנות הצוותים הרפואיים בבית החולים ובקופת חולים. 

התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום.

הרשם
שלח הודעה אודות
0 Comments
הכי הרבה הצבעות
החדשות ביותר הישנות ביותר
Inline Feedbacks
View all comments