כ"ה ניסן התשפ"ה, 23/04/2025

הירשמו לניוזלטר שלנו

חדשות הקריות ברשת

ניתוח פלסטי מיותר באף עלה לביה”ח 240 אלף שקלים

למרות שחלפו 10 שנים, קיבלה הצעירה פיצוי גבוה, לאחר שערכו לה ניתוח באף מבלי ידיעתה. עו"ד רפאל אלמוג. צילום: גולן קריאו.
Monday April 14, 2025

אף על פי כן: קבלו סיפור מהחיים. לפני עשור שנים, פנתה צעירה בת 23, לרופא אף אוזן גרון, בעקבות קשיי נשימה וגודש באף. הרופא אבחן סטייה של מחיצת האף והגדלת הקונכיות (רקמות פנמיות באף) והמליץ על ניתוח מתקן.

בחלוף מספר ימים בודדים, במהלך פגישה נוספת, וללא כל בדיקה או הדמיה נוספת כנדרש, שינה לפתע הרופא את אבחנתו וקבע, שהצעירה סובלת גם מסינוסיטיס כרוני, והחליט לבצע בה גם ניתוח אנדוסקופי מורכב לפתיחת הסינוסים.

הניתוח בוצע בפברואר 2014, ורק בדו”ח הסיכום ציין הרופא, כי גילה במהלכו פוליפים שהתפתחו באפה של התובעת, אשר גרמו לחסימה קשה בסינוסים, זאת בנוסף לבעיות המבניות באף, אותן אבחן קודם לניתוח.

על פי אבחנתו, צירוף התופעות הללו, יצר בעיה של סינוסיטיס כרוני, שכאמור, התובעת כלל לא סבלה ממנה לפני הניתוח.

בדו”ח סיכום הניתוח רשם הרופא, כי פתח את הסינוסים המקסילריים (חללים המצויים בלחיים, מתחת לעיניים, אשר פתיחתם נעשית על מנת לשפר את ניקוז האף ולמנוע הצטברות הגורמת לכאב ולסינוסיטיס). בנוסף ציין הרופא, כי כרת את הסינוסים האתמואידלים הקדמיים והאחוריים, הממוקמים בין העיניים, ולמעשה הסיר רקמה חולה או דלקתית, שגרמה לחסימה כרונית במקום.

בנוסף, כך ציין, הוא הקטין את הקונכיות, חלק באף האחראי על חימום וליחוח האוויר, שכאשר הוא מוגדל, עלול לחסום את מעבר האוויר. בנוסף ביצע יישור מחיצת האף, תוך כריתת החלק הסוטה, ויישור של החלק החיצוני של האף שנטה לימין.

לתדהמתה, מיד לאחר ירידת הנפיחות באפה, גילתה התובעת כי אפה שהיה ישר ונאה טרם הניתוח, השתנה משמעותית והתעוות; הוא הפך לפחוס, שורש האף שקע, וגבנון בולט, שכלל לא עיטר אותו קודם, צמח בשליש אפה הקדמי.

לדבריה, מאז השינוי בשורש אפה, היא מתקשה להרכיב משקפיים ונמנעת מלהשתמש בעדשות מגע, מחשש לחשיפת מראה אפה המכוער. לטענתה, בשל צורתו המעוותת של אפה, היא גם מתקשה במציאת שידוך הולם. בעקבות כך, פנתה לעורכי הדין, רפאל אלמוג ורותם ציוני, המתמחים בתחום רשלנות רפואית, אשר הגישו בשמה תביעה נגד בית החולים.

מעבר לפגיעה האסתטית, החלה התובעת לסבול מכאבי אף, כאבי ראש, נזלת כרונית, ונחירה לילית, ואף טופלה על ידי קלינאית תקשורת בשל שינוי בקולה. בנוסף לכל זאת, בעיות הנשימה שעליהן התלוננה לפני הניתוח, כלל לא נפתרו אלא אף החמירו.

אל התביעה צורפה חוות דעתו של ד”ר יוסף שם-טוב, מומחה למחלות אף-אוזן-גרון ומנתח ראש וצוואר. בחוות הדעת קבע ד”ר שם-טוב, כי הניתוח הסבוך בוצע מסיבה שאינה ברורה, שכן התובעת כלל לא סבלה מבעיות בסינוסים לפני הניתוח.

לדבריו, ניתוח ה- FESS אותו בחר המנתח לבצע, הוא ניתוח מורכב ומסוכן, המבוצע בגישה אנדוסקופית (כלומר על ידי החדרת מצלמות לאזור המנותח), כאשר המנתח פועל בחלל הצר שבין העיניים. לדברי ד”ר שם-טוב, “כדי לקבוע את הפתולוגיה בסינוסים ולהחליט באילו סינוסים לטפל – יש לבצע הדמיה מוקדמת (CT)”.

לדבריו, “מדובר בניתוח שנתפר בהתאם לממצאים בהדמיה”. הדמיה שכזו כלל לא בוצעה למנותחת, לא לפני הניתוח ולא במהלכו.

בנוסף תהה המומחה, מדוע החליט הרופא המנתח לפתוח הן את הסינוסים האתמואידלים הקדמיים והאחוריים, והן את הסינוסים המקסילריים – פעולה שלדבריו, מגבירה את הסיכון לפציעת העיניים עד כדי עיוורון, לדלף של נוזל מוחי, ולדימום מאסיבי, “וכל זאת, מבלי שהייתה אינדיקציה ברורה לביצוע הפעולה”.

בנוסף קבע ד”ר שם-טוב, כי הכרחי להציג במהלך הניתוח את הדמיית ה-CT של מערות הפנים (הסינוסים), ונהוג להציגה על גביי מסך בחדר הניתוח, לשם התמצאות באנטומיה הספציפית של המטופל.

עוד ציין ד”ר שם-טוב, כי המטופלת לא קיבלה כל הסבר על האפשרות לניתוח פלסטי ועל הסיכונים הכרוכים בו, ולא חתמה על הסכמה לביצועו. בנוסף הוא קבע, כי הניתוח הפלסטי שבוצע היה רשלני והותיר את המטופלת עם עיוות משמעותי באף.

בכתב הגנתו הכחיש ביה”ח את חלקו בניתוח הרשלני, ואף הגיש הודעת צד ג’ כלפיי הרופא, הליך המבקש להפוך את הרופא עצמו לאחראי על כל נזקי בית החולים. אך לפני שהרופא הספיק להעיד בבית המשפט, הוא הלך לעולמו.

השופט יובל גזית, שדן במקרה לעומקו, קיבל את טענות עורכי הדין אלמוג וציוני ופסק, כי “הניתוח הפלסטי בוצע ללא הסכמה מדעת של המטופלת ופגע באוטונומיה שלה”. כמו כן ציין השופט גזית, כי “אי ביצוע הדמיית CT טרם הניתוח הוא התרשלות חמורה”.

השופט הדגיש בפסק דינו, כי הרופא חרג מסמכותו באופן בולט, כשביצע את הניתוח הפלסטי בבית החולים, ללא הרשאה וללא הסכמה מדעת.

על רקע קביעותיו, פסק לבסוף השופט, כי על בית החולים לפצות את התובעת בסך של 178 אלף שקלים, וזאת עבור הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות עתידיות, עזרה מצד הזולת וכאב וסבל, כולל פגיעה באוטונומיה.

בנוסף חויב המרכז הרפואי, בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין בסכום כולל של 41,500 ש”ח.

בנוסף קיבל השופט גזית את הודעת צד ג’, אותה הגיש בית החולים וקבע, כי יורשיו של הרופא ישפו את בית החולים במלוא הפיצויים וההוצאות שבהם חויב, מאחר שהרופא המנוח ביצע את הניתוח הפלסטי ללא הרשאה ובניגוד לנוהלי בית החולים.

לדברי עורכי הדין רפאל אלמוג ורותם ציוני, “אנו שמחים, שבית המשפט קיבל את מלוא התביעה ואף גינה את הרשלנות החמורה, באופן שבו בוצע למרשתנו ניתוח פלסטי, אותו לא דרשה כלל, והותיר אותה עם נכות לכל החיים”. חשיבותו של פסק הדין בכך, שהוא מבהיר באופן ברור את אחריות המוסד הרפואי, ואחריות המנתח, בגין חריגה משמעותית מהפרקטיקה הרפואית המקובלת, ופגיעה באוטונומיה של המטופלים”.

הרשם
שלח הודעה אודות
0 Comments
הכי הרבה הצבעות
החדשות ביותר הישנות ביותר
Inline Feedbacks
View all comments