“נתניהו לא יהיה ראש הממשלה הבא”

כמעט מהיום בו הסתיימו הבחירות האחרונות, בחודש ספטמבר, הועלתה ספקולציה, לפיה מפלגת “העבודה” תצטרף ל”בלוק” של הימין, הכולל 55 מנדטים, כדי שבנימין נתניהו יוכל להקים גם את הממשלה הבאה. למרות שיו”ר “העבודה”, עמיר פרץ, הכחיש שוב ושוב את התיאוריה הזו, היא חוזרת לכותרות פעם אחר פעם. כמו פרץ, גם ח”כ עמר בר-לב מ”העבודה”, משוכנע שתסריט כזה, לפיו מפלגתו תשב יחד עם נתניהו באותה ממשלה, הינו בלתי אפשרי ואף בגדר מדע בדיוני. “אנו לא רואים את עצמנו כחלק מקואליציה שבראשה עומד נתניהו, גם אם בני גנץ יחליט שזה מתאים לו”, הוא מבהיר.
בר-לב (66), בנו של חיים בר-לב, שהיה הרמטכ”ל השמיני של צה”ל, נולד בחיפה וגדל בשכונת “נווה מגן” ברמת השרון, ובצעירותו שהה עם משפחתו מספר שנים בארה”ב ובצרפת. הוא התגייס לצה”ל בנובמבר 71′, ולאחר שלא התקבל לקורס טיס בשל פגם בראייה, בחר להתנדב לסיירת מטכ”ל, בעקבות בן דודו רפי בר-לב, ועבר הכשרה כלוחם. במלחמת יום הכיפורים נע עם כוחות יחידתו מלחימה ברמת הגולן לחצי האי סיני. לאחר המלחמה חזר בו מסירובו לצאת לקורס קצינים ועבר קורס מזורז של שלושה חודשים. בפברואר 74′ חזר לסיירת מטכ”ל, תוך שהיה אחד מ-4 מפקדי כוחות הפריצה למלון “סבוי” בשנת 75′, בו הוחזקו בני ערובה ע”י אירגון “פת”ח”. לאחר מכן, ב”מבצע יונתן”, במסגרתו נחטפו 105 נוסעים בטיסת “אייר פראנס”, ע”י טרוריסטים, והועברו לאנטבה שבאוגנדה, הוא פיקד על אחד מצוותי היחידה.
בנובמבר 76′ השתחרר מצה”ל והחל ללמוד בפקולטה לחקלאות של “האוניברסיטה העברית” בירושלים. עם סיום לימודיו, עבד כאגרונום בתחנת ניסיונות ביטבתה. בתקופה זו פנה לפוליטיקה והיה ממייסדי “שלום עכשיו”. בד בבד שירת במילואים כמפקד פלוגה ביחידת “שלדג”, שבאותה עת השתייכה לסיירת מטכ”ל, והיה מפקד כוחות המילואים של הסיירת, תפקיד בו שימש בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. בשנת 84′ השתתף בכוח הפריצה לאוטובוס “קו 300″ וימים ספורים לאחר מכן החליף את שי אביטל בפיקוד על היחידה. בר-לב כיהן כמפקד סיירת מטכ”ל במשך שלוש שנים, פרק זמן ארוך מהשנתיים המקובלות, ותחת פיקודו קיבלה היחידה את צל”ש הרמטכ”ל.
לאחר שיחרורו מצה”ל, בשנת 89′, החל בלימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. עבודת המאסטר שלו עסקה בהסדר ביטחוני אסטרטגי בין ישראל לסוריה, ובמסגרתה שימש עמית מחקר ב”מרכז יפה” למחקרים אסטרטגיים.
בשנת 92′ הוזמן ע”י הרמטכ”ל דאז, אהוד ברק, שהיה מפקדו לשעבר בסיירת, לחזור לשירות הצבאי. בר-לב קודם לדרגת אל”מ ומונה למפקד חטיבת הבקעה. כעבור שנה בתפקיד הועבר לאגף התיכנון, שימש יועץ בשיחות מול הפלסטינים וירדן, וביולי 94′ פרש מהשירות הצבאי. בשנים שלאחר מכן עסק ביזמות בתחום ההיי-טק והיה ממקימי חברת “איתוראן”. בשנת 2000 ייסד את חברת “פאיון מדיקל”, העוסקת בתחום הדימות הרפואי, ושימש מנהלה.
עוד לפני כן, בשנת 97′, הקים את תנועת “אחריי” ועמד בראשה. התנועה מפעילה תוכניות לצימצום פערים בפריפריה, וכן קבוצות הכנה לצה”ל ולבחינות הבגרות. ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל, נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות המסורתי, בעקבות הקמת התנועה הערכית והייחודית, דברים אותם עשה בהתנדבות מלאה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-19, הוצב בר-לב במקום השביעי ברשימת מפלגת “העבודה” ונבחר לכנסת, במסגרתה כיהן כחבר בוועדת חוץ וביטחון, כראש וועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות וכחבר בוועדה המיוחדת ליישום חוק השוויון בנטל. כמו כן שימש יו”ר של ארבע שדולות, השדולה למען קידום הנוער בפריפריה, השדולה למען קידום צרכי האוכלוסייה הבדואית, השדולה החקלאית והשדולה למען פנסיה הוגנת. במהלך כהונתו יזם בין השאר חוק המבקש לסבסד קייטנות עבור ילדים להורים עובדים בפריפריה. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הוצב במקום השישי ברשימת “המחנה הציוני” ונבחר לכנסת, במסגרתה היה חבר בוועדת חוץ וביטחון.
ב-3 במרץ 2017 הודיע ח”כ בר-לב, כי בכוונתו להתמודד על ראשות מפלגת “העבודה”. בבחירות, שנערכו ב-4 ביולי 2017, הגיע למקום החמישי מבין שבעה מתמודדים עם 6.9% מהקולות. בדצמבר 2018 הגיע למקום הראשון מבין כל חברי הכנסת במסגרת מחקר של האוניברסיטה הפתוחה, שדירג את הח”כים על פי תרומתם לשיח ערכי ודמוקרטי ברשת האינטרנט. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הגיע למקום השישי בפריימריז והוצב במקום השמיני ברשימת ”העבודה”, אלא שלא הצליח להיכנס לכנסת, לאחר שהמפלגה זכתה ב-6 מושבים בלבד. בבחירות שנערכו בחודש ספטמבר, נבחר שוב לכנסת. בר-לב נשוי בשנית לתמי, עורכת וידאו במקצועה, ואב ל-3 ילדים.

עם חברי “העבודה”: לא מוכן להצטרף לממשלה תחת נתניהו, משוכנע ש”כחול-לבן” תרכיב את הממשלה הבאה, מקווה לשנות את חוק הלאום וטוען שהשאלה האם “הרשימה המשותפת”, תהיה שותפה לממשלת מרכז-שמאל, תלויה רק בהם (צילום: פייסבוק)

האיחוד בין “העבודה” ומפלגת “גשר” של אורלי לוי-אבקסיס, הוכיח את עצמו?
ראשית, השגנו את מטרת העל שלנו, שהיתה לשנות את מפת הגושים ולהעביר כמה מנדטים מגוש הימין לגוש השמאל. העברנו בוודאות 3-2 מנדטים לגוש שלנו וזה מה שעושה היום את ההבדל. לו המנדטים הללו לא היו עוברים, לנתניהו היתה היום קואליציה ימנית. אמנם נכון שקיווינו לקבל יותר מנדטים, אבל הבוחר אמר את דברו.
המפה לא השתנתה בגלל הגידול בכוחה של “הרשימה המשותפת”?
איני חושב שזה קשור. הם קיבלו יותר מנדטים בגלל העלייה שהיתה באחוזי ההצבעה בחברה הערבית. אם תעשה חשבון, תראה לאן נעלמו המנדטים של משה כחלון, שמפלגתו, “כולנו”, נבלעה בתוך “הליכוד”. להערכתי, רוב המנדטים הללו עברו אלינו.
מצד שני, נראה שלא מעט קולות עברו מ”העבודה” ל”מחנה הדמוקרטי”?
אני מסכים, אבל איך שלא מסתכלים על המספרים, יש פה ירידה בגוש הימין, שאיבד 5 מנדטים.
עושה רושם, שזו היתה מערכת בחירות מאוד קשה ומכוערת?
ברוב תקופת מערכת הבחירות, הציבור נהג באדישות ולא ממש גילה עניין. זה נמשך עד שבועיים לפני הבחירות, אז נתניהו החל במה שהוא תמיד עושה, כלומר מערכת בחירות של הסתה. בשבוע האחרון של הבחירות הוא נקט מדי יום במניפולציה חדשה. על פי הפירסומים, הוא כמעט יצא למלחמה בעזה, ורק בזכות עמדת היועץ המשפטי לממשלה וראשי מערכת הביטחון, זה לא קרה בסופו של דבר. איני מתאר לעצמי דבר גרוע מזה, לצאת למבצע צבאי בגלל בחירות. נתניהו גם הפר ברגל גסה את כל האיסורים של חוק תעמולת הבחירות. הבעיה איתו, שבכל מערכת בחירות הוא יורד עוד יותר נמוך, ולכן זה הופך למכוער יותר ויותר.
נתניהו גמר את הקריירה?
אני מעריך שהוא לא יהיה ראש הממשלה הבא, כי לא יצליח להרכיב ממשלה. כל עוד גנץ וליברמן לא יישברו ולא יחזרו מהבטחות הבחירות שלהם, נתניהו לא יהיה ראש ממשלה. אבל אם הם כן יישברו ויחזרו בהם ממה שהבטיחו לבוחרים, זה בהחלט ייתכן.
גם האפשרות שגנץ יהיה ראש ממשלה, נראית תיאורטית כרגע?
אני לא מסכים. בהחלט אפשרי להקים ממשלת אחדות רחבה, כולל עם ה”ליכוד”, אבל בלי נתניהו. כמו שלא ייתכן ששר יכהן עם כתבי אישום, כך גם זה לא יקרה עם ראש ממשלה. יחד עם זאת, אין ספק שהתמונה לא פשוטה.
יש סיכוי ש”העבודה” ו”המחנה הדמוקרטי” יתאחדו?
אין סיבה אמיתית לעשות זאת. גם כך, “המחנה הדמוקרטי” מורכב משלוש סיעות ואנחנו מורכבים משתי סיעות. זה לא נראה הגיוני להקים מפלגה המורכבת מחמש סיעות. מה שחשוב הוא, שאנו נהיה חלק מכל ממשלה ש”כחול-לבן” תקים בעתיד.
יש מקום לשנות את חוק הלאום?
חוק הלאום מנוסח רע מאוד. אני מקווה שניתן יהיה לשנותו, כך שערכים שכלולים במגילת עצמאות, יופיעו בו.
“הרשימה המשותפת” יכולה להיות שותפה לממשלת מרכז-שמאל?
זה קודם כל תלוי בהם, אם הם רוצים להיות חלק מממשלה ציונית, שרואה בישראל את מדינת הלאום של העם היהודי. אני לא שמעתי שהם מכירים בכך, ולכן זה בעיקר תלוי בעמדה שלהם.
יו”ר המפלגה, איימן עודה, אמר שהם כן רוצים להיות שותפים?
אכן היתה אמירה כזו ועמיר פרץ בירך על כך. אני מקווה שכל הרשימה שלהם תראה את הדברים באופן דומה. בכל מקרה, העלייה באחוזי ההצבעה בחברה הערבית מצביעה על הרצון שלהם להיות חלק מהעשייה הפוליטית ולהשפיע על מה שקורה כאן.
עד כמה יש לחצים על חברי “העבודה” להצטרף לממשלה שיקים נתניהו?
עוד בטרם הסתיימה ספירת הקולות הראשונה, כבר קיבלנו טלפונים בשמם. אנשים שאני לא מכיר מצלצלים אליי, אנשים אחרים אומרים דברים הפוכים, כאילו המילים שאנחנו אומרים לא ברורות. הרי אמרנו, שאין מצב שנצטרף לממשלה כזו.
אתם דוחים על הסף כל אפשרות של משא ומתן עם “הליכוד”?
ברור. כל עוד נתניהו בראשו, בוודאי שאנו דוחים אפשרות כזו על הסף. ראשית, ההתחייבות שלנו לבוחרים חשובה יותר מכל דבר אחר. שנית, אני מאמין שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה הבא. אני רואה במצב הנוכחי הזדמנות גדולה ואפשרות בלתי רגילה שנתניהו לא ימשיך בתפקידו, ולכן משא ומתן עם “הליכוד” בראשות נתניהו, לא עומד על הפרק.
רבים משוכנעים, שבקרוב תתקיים מערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה?
אני מקווה מאוד שזה לא יקרה. אוי ואבוי אם נלך למערכת בחירות נוספת.