סגן ראש העיר קריית ביאליק לשעבר שלומי דמרי הלך לעולמו
משכמו ומעלה: מאות רבות של אנשים, הגיעו ביום שישי האחרון בשעות הצהרים, לבית העלמין בצור שלום, כדי לחלוק כבוד אחרון, לשלומי דמרי ז”ל, אשר שמש בעבר כסגן ראש העיר קריית ביאליק. בין מאות המלווים, נראו חברי מועצות העיר קריית ביאליק לדורותיהם, עובדי עירייה, פעילי מפלגת העבודה מהימים בהם עמד דמרי כיו”ר המפלגה, חבריו מחברת החשמל, שם עבד 43 שנים, תושבי העיר, חברים ושכנים. מעל קברו ספדו לו ראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, הרב טולדנו מביה”כ “עץ חיים”, רעייתו זהבה ושניים מילדיו.
בעת הלוויה היה נדמה, כי אפילו מגדל המים הוותיק, שנבנה לפני יותר מ-90 שנה, קד קידה קדימה, כאילו כדי לתת כבוד, לאיש שתרם מעצמו לעיר יותר מ-25 שנה. דמרי ז”ל שימש 5 קדנציות רצופות בהתנדבות כחבר מועצת העיר, השתתף במאות ישיבות ומילא מספר תפקידים כיו”ר וועדות, במהלך הקדנציות הארוכות שלו. בנוסף שימש כחבר וועדות חשובות, וועדת בניין ערים. כספים, ביקורת, רווחה, חינוך ותרבות. פרט פיקנטי, שלומי דמרי היה הגבר היחיד בעיר, שעמד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה.
דמרי ז”ל, היה עוף מוזר בפוליטיקה בקריית ביאליק, הוא לא הסתכסך עם אף אחד מהקואליציה ומהאופוזיציה. בזכות החיוך התמידי שעל פניו, הוא פתר את כל הבעיות עם חיוך, שהיה סמלו המסחרי ויחד עם גובהו הרב והרווח בין השיניים, היה ממסיס כל יריב פוליטי.
דמרי ז”ל אהב את הפוליטיקה המקומית והיא אהבה אותו. הייתה לו רגישות יוצאת דופן לעזור לאנשים במצוקה. קשישים, נכים, משפחות חד הוריות, עולים חדשים, ואפילו נרקומנים מצאו אצלו אוזן קשבת ועזרה. את הלב הגדול שלו הוא חילק לכולם. לפני שנתיים הוענק לו תואר יקיר העיר על פעילותו הפוליטית בהתנדבות.
דמרי ז”ל נפטר בגיל 72 ממחלה ממארת. המחלה התגלתה אצלו לפי 12 שנים ולאחר שנתיים של טיפולים, החלים למשך 10 שנים. לפני כחצי שנה חזרה המחלה שוב, אותה הוא לא ניצח בסיבוב השני.
דמרי ז”ל נולד בקריית ביאליק, התחנך בה ומעולם לא עזב את הקריה. גם הוריו התחתנו בקריית ביאליק ולא עזבו אותה מעולם. הוא הותיר אחריו את רעייתו זהבה, 3 ילדים ו-5 נכדים. לפני כ-50 שנה הכיר את רעייתו זהבה ורדי, שנולדה אף היא בקריית ביאליק. לאחר שנתיים של חברות התחתנו וחגגו רק לאחרונה 48 שנות נישואין. בשנת 1977 זכתה רעייתו זהבה (ורדי) דמרי, בתואר מלכת היופי של ישראל ושימשה כסגנית מנהלת ביה”ס “קדימה”, לאחר שנים רבות של הוראה.
חברו למועצה, יוסי דואק, אשר שימש כסגן ומ”מ ראש העיר, נפרד ממנו: “שלומי היה זן מיוחד. איש של אנשים. הסבלנות שלו והרצון לעזור, הפכו אותו לאהוב בקרב תושבי העיר. אצלו הלב, היה יותר גדול מהראש, כך שיכל לחלק ממנו לכולם. נעמת לי מאוד. זכיתי להכיר אותך”.
ראש העיר, אלי דוקורסקי: “את שלומי פגשתי בפעם האחרונה לפני שבועיים, כשחזר מטיפול רפואי בבית החולים. 2 בתים מביתו נפל טיל מפגיעה ישירה וההדף פגע גם בביתו, שם התנפצו זגוגיות. למחרת חלה בדלקת ריאות שהסתבכה וגרמה לפטירתו. כיהנו זה לצד זה 20 שנה במועצת העיר והיינו כל השנים בקשרי ידידות וכבוד הדדי, למרות שייצגנו סיעות שונות. שלומי היה שליח ציבור שבא מאהבה, היה איש נעים להתרועע, מלא חוש הומור, אהבתי אותו מאוד. שלומי נפטר בטרם עת, מוקדם מידי”.
האישה שאיתו. זהבה ושלומי היו זוג משמיים. 48 שנים של חיים מאושרים. צילום: אלבום משפחתי.