סובלים מדיכאון קיץ

משבר החזרה לשיגרה בתום הקורונה, הביא לעליה בפניות למרפאות בריאות הנפש של כללית במחוז חיפה וג”מ, בעיקר על רקע תופעה פחות מוכרת של דיכאון דווקא בקיץ

מקובל לחשוב, שחרדה ודיכאון מתגברים בחורף, אך העובדה היא שאצל 10% מתוך האנשים הסובלים מהפרעה ריגשית הקשורה בעונת השנה, ההחמרה חלה דווקא  בקיץ. כך מסבירה ד”ר טטיאנה ז’לוז’ין, מנהלת השירות הפסיכיאטרי של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי. ככלל, הפרעה אפקטיבית עונתית מופיעה אצל כ-4-6% מהאוכלוסייה הכללית וביטוייה יכולים להיות: עליה ברמת החרדה, עד כדי התקפי פאניקה וירידה במצב הרוח. ביטוייה של הפרעת הקיץ שונים מאלה של הפרעת החורף. בקיץ היא מתאפיינת בפחות שעות שינה ובאיכות שינה ירודה, ירידה בתיאבון ועצבנות יתר. יש גם סיכון יותר גבוהה למחשבות על התאבדות. השנה מסתמנת עליה במספר הפונים ובחומרת המצב של הסובלים מהתופעה, משום שהכניסה לעונת הקיץ חופפת גם ליציאה מתקופת הקורונה, שבצד השמחה על חלוף הסכנה והאפשרות לשוב לשיגרה, מעוררת אצל חלקינו חרדות וקשיים, כי נדרשת הסתגלות מחדש לאורח חיים אינטנסיבי לאחר השתבללות וחיים בבועה בזמן הסגרים, העבודה מהבית או החל”ת.

הגורמים לחרדת קיץ

הקיץ מאופיין במזג אויר חם, עם לחות גבוהה. בו בזמן, יש צורך להתמודד עם ימים ארוכים, יותר חופש והיעדר פעילות מובנית ומוכתבת, יותר פעילות בחוץ, עם שינויים בשיגרת היומיום. אנשים שמתמודדים עם חרדה נשלטת יחסית בחודשים אחרים, עלולים לסבול מהחמרה של רמת החרדה בחודשי הקיץ. המטופלים שפונים לטיפול מספרים, על קשיים ניכרים בקיץ אשר מכבידים עליהם ועל בני משפחותיהם, הם מצוברחים, עצבניים ומתוחים. הם משתדלים להתמודד עם הקושי, אך עוצמתן של החרדות עולה, כי הם חשים מאוימים על ידי שפע הפעילות המתוכננת בימי חופש. לדוגמא: גם כשהם מתכננים חופשות משפחתיות, בפועל הם פוחדים וחשים מאוימים מהן, חרדים מאד ומתקשים לישון. תגובה זו נוגדת לכאורה את המקובל, אך בפועל חודשי הקיץ קשים מאוד לאנשים עם חרדות. התחושה מתסכלת עוד יותר, כי האווירה הכללית אומרת, שחופשה וקיץ הם כיף והנאה, ומכאן שהם חשים שונים ומוזרים ולא זוכים לאהדה ולגטימציה מהסביבה, כי האחרים לא מבינים כיצד חופשה נחווית כבעיה והם מתוייגים כקוטרים ו”מחריבי שמחות”.

סיבות נוספות המעמיסות על מי שהקיץ היא חוויה קשה עבורו היא התחושה, לעיתים מעוותת, שלאחרים יש חוג חברתי גדול. אנשים בודדים יותר מתקשים עם הצורך בפעילות חברתית שאופיינת לקיץ. אנשים אלה נהנו במידה רבה מתקופת הקורונה, שחייבה ריחוק חברתי ואיפשרה תקשורת מרחוק, בלי השיפוט של מקובלות חברתית ועתה תום התקופה, יחד עם תרבות הבילוי בקיץ, מחזירים אותם להתמודדות עם היותם מבודדים חברתית.

כמו כן, לדימוי גוף ירוד יש השלכה משמעותית, כי בקיץ הביגוד חושף יותר, לובשים בגד ים ולא ניתן לכסות פגמים ועודפי משקל, בין אם אובייקטיביים ובין אם הם נתפשים כך על ידי מי שסובל מהבעיה. לכך תרמה הקורונה, במהלכה רבים העלו במשקלם ואף נעשו ערים מאד לחיצוניות כי התמונה שלהם נשקפת אליהם תדירות במפגשי הזום.

עומס אובייקטיבי נוסף, חווים גם אנשים המטפלים בחסרי ישע – הורים, ילדים או בני זוג. בקיץ מוטל עליהם יותר עומס, כי מסגרות שונות אינן פעילות, יש חופשות מרוכזות ואז על בני המשפחה לשאת בכל הטיפול הקשה. השנה, עליהם להתמודד עם מצב זה כשהם כבר מותשים לאחר תקופה ארוכה בה כבר התמודדו עם מצב, בו מסגרות הטיפול והשיקום לא פעלו בתקופת הקורונה.