החלקה יקרה: מי מאיתנו לא החליק לפחות פעם אחת בחיים ויצא מזה בשלום. במקרה של צעירה בת 22, שעבדה בניקוי בית מלון בנהריה, ריצפה רטובה וחלקה כתוצאה מפיזור מים וסבון, הובילה אותה לתאונת עבודה ולכאבים. למחרת האירוע, כשהכאבים התגברו, פנתה הצעירה לטיפול רפואי. האבחנה הייתה, שבר בראש הרדיוס של מרפק שמאל – החלק במפרק, שמאפשר לכופף וליישר את היד וכן תורם לייצוב המרפק.
בשל החבלה במרפק, נדרשה הצעירה לשמור על יד מורמת ולא לעבוד במשך 21 ימים. גם לאחר מכן סבלה הצעירה מכאבים. כ-8 חודשים אחרי תאונת העבודה היא נבדקה ע”י אורתופד, שהמליץ על הימנעות מהפעלת מאמץ פיזי עם היד. טיפולי הפיזיותרפיה לא הועילו ומצבה של הבחורה הצעירה לא השתפר.
על-מנת למצות את זכויותיה, פנתה הצעירה לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לנזקי גוף ותאונות עבודה.
עו”ד מטאנס תבע מחברת הביטוח של מעסיקת הצעירה, לפצותה בגין הכאב והסבל, הפסדי השכר שכבר נגרמו לה, הפסדי שכר עתידיים, הוצאות עבור טיפולים רפואיים ונסיעות, והוצאות נוספות שנגרמו לה. לתביעה צורפו צילומים של זירת התאונה ומסמכים רפואיים רלוונטיים. ביניהם: בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה, מסמך שמוכר גם בשם “טופס תאונת עבודה” ושחשוב מאוד למלא אותו בפירוט רב אחרי כל תאונה. כמו כן צורפה החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שקבעה לצעירה 10% נכות לצמיתות.
לאחר ניהול מו”מ מול חברת הביטוח, גיבש עו”ד מטאנס הסכם פשרה, לפיו תקבל הצעירה 150,000 ש”ח. סכום זה מתווסף לתקבולים שלהם היא זכאית מהמוסד לביטוח לאומי.