עירעור: קטין החזיק תת מקלע ולא הורשע בפלילים

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון, עירעור על אי הרשעתו של קטין בן 17.5 מצפון הארץ, שנשא בתיק בית ספר תת מקלע ומחסנית, הסתובב עימם באיזור מגוריו ונסע ברכב עם שני חבריו כשהנשק בתיקו. 

לעמדת המדינה, ההימנעות מהרשעת הקטין אינה משקפת את חומרת מעשיו, אינה מרתיעה ואינה נותנת מענה להגנת הציבור. בהודעת העירעור צויין, כי עבירות הנשק מעצם מהותן כרוכות בחומרה יתרה, הנובעת מהסיכון הרב הטמון בשימוש בנשק לפגיעה בגוף ובנפש. כמו כן נטען, כי מדובר בחלק מתופעת עבירות האלימות והנשק בחברה הערבית, שהטיפול בה נעשה כיום ברמה הלאומית ושבית המשפט קבע, כי יירתם למשימה בין היתר באמצעות הטלת ענישה מרתיעה. 

מדובר בקטין, אשר נשא כאמור תת-מקלע מאולתר ומחסנית תואמת בתיק בית ספרו, בין מחברות הלימוד שלו. הנאשם התהלך עימו באיזור מגוריו בקירבת בית ספר ונכנס עימו לרכב עם שני חבריו, קטינים אף הם. מדובר בנשק התקפי תקין, שבכוחו להמית אדם, אשר הובל בלב איזור מגורים ובין נערים צעירים חפים מפשע.

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון (ללא הסכמה עונשית), בעבירת הובלה ונשיאה של נשק מסוג תת מקלע מאולתר ומחסנית תואמת. 

בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה, קיבל את המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעתו של הקטין והטיל עליו 6 חודשי מבחן, 200 שעות לטובת הציבור, קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירות נוספות. 

בהודעת העירעור צויין, כי דווקא הרקע הנורמטיבי של הנאשם, משפחתו התומכת, כישרונו, חוכמתו וגילו, שאינו צעיר מאוד ביחס לקטינים הבאים בפני בית המשפט, אינם מאפשרים לעמדת הפרקליטות להתעלם ממלוא חומרת מעשיו, להרשיעו ולהטיל עליו ענישה מוחשית, שאינה חינוכית בלבד ובאופן שיהיה בה כדי להרתיע אותו, ובאמצעותה אחרים מסביבתו. עוד היפנתה הפרקליטות לכך, שככל שגילו של הקטין קרב לגיל הבגירות, מוצדק יותר להתחשב בשיקולי הענישה, ובפרט בעיקרון ההלימה בין חומרת המעשה לבין חומרת העונש. הפרקליטות טענה, כי על בית המשפט לשלוח מסר מרתיע, על מנת שנערים נורמטיביים ישקלו היטב את צעדיהם וככל שגירסת הנאשם נכונה, כי נכנע ללחצים חברתיים, ימנעו מכניעה ללחצים או לפיתויים, מלסייע בביצוע עבירות דומות.

יצויין, כי בתיק זה קיים איסור פירסום ביחס לכל פרט שעלול להביא לזיהויו של הקטין.