עכואית לקתה בהתקף אסטמה ותקבל כ-7 מיליון ש״ח

התקף אסטמה שטופל באופן כושל, הוביל לנכות בשיעור 100%. אישה כבת 40 מאיזור עכו, נשואה ואם ל-2, סבלה שנים רבות ממחלת האסטמה. בשנת 2005 אף אושפזה בבית החולים האיזורי לגליל בנהריה, בעקבות התקף חריף, אולם החלימה לחלוטין בזכות טיפול תקין שניתן בשעתו. התקף חמור נוסף פקד אותה בשנת 2014, שלושה חודשים אחרי שילדה את בנה השני. ההתקף שהסתיים למרבה הצער, בטרגדיה: שורת כשלים בטיפול שקיבלה האישה העכואית, לטענתה, הן מידי צוות מגן דוד אדום והן במרכז הרפואי לגליל בנהריה שאליו פונתה, הובילה להתעלפותה במיון, תוך שפעולות ההחייאה נמשכו לתקופה ממושכת, בסופן נותרה עם נכות נוירולוגית ופגיעה קשה באספקת החמצן למוח ונכות בשיעור של 100% לצמיתות.

צוות מד”א שהוזעק לביתה לפנות בוקר, התרשם כי מצבה קשה וכבר במהלך הפינוי החלו במתן אינהלציה והזרקה תוך ורידית של מגנזיום ותרופות נוספות. עוד נרשם, כי צוות מד”א חרג מהפרוטוקול המקובל בכל הקשור למינון של התרופות. מה שכן, הצוות דאג לעדכן את המיון בבית החולים בנהריה, כי נדרשת מיטה מנוטרת. חרף זאת ועל אף העובדה, שבשלב מסוים דיווחה המטופלת לצוות הסיעודי, כי היא נחנקת, לא נרשם בתיק הרפואי התייחסות כלשהי מצד הרופא התורן ולא מתועדת בדיקה רפואית במשך כשעה. המטופלת התמוטטה והועברה לחדר הלם, שם עברה ככל הנראה החייאה ונותרה עם נזק מוחי קשה.

מאישה בריאה שתורמת לפרנסת המשפחה ומגדלת שתי ילדות, הפכה המטופלת לשבר כלי ותלויה לחלוטין בזולת, תוך שהיא סובלת מפגיעה נוירולוגית, קוגניטיבית ונפשית קשה.

עו”ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, ייצג את המטופלת בתביעה שהוגשה והתנהלה במשך שנים, בבית המשפט המחוזי בנצרת. עו”ד מטאנס התבסס בניהול התביעה בין היתר ובעיקר, על חוות דעת מפורטת של ד”ר חיים גרנות, מומחה לרפואה פנימית ורפואה דחופה, שבין השאר כיהן במשך 15 שנים כמנהל חדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם.

חוות הדעת התייחסה לאחריותן של מד”א ושל צוות המרכז הרפואי לגליל בנהריה: הפרוטוקול התרופתי שניתן ע”י צוות מד”א, הן בבית והן במהלך הפינוי, לא תאם את הסטנדרט המקובל, ההשתהות במתן הטיפול בחדר המיון ובפרט הדחייה בביצוע האינטובציה, היעדר התייעצות עם רופא מרדים, חוסר הרישום בתיק הרפואי במהלך השעה הראשונה של המטופלת במיון, אינו מאפשר לפענח ולהבין את אשר התרחש בפועל. “אילו ניתן הטיפול התרופתי המקובל, בתיזמון ובמינון נכונים”, כתב ד”ר גרנות, “ואילו בוצעה האינטובציה בשלב מוקדם בידי מרדים בכיר, היה נמנע הנזק המוחי הקשה”.

הנזק המוחי שממנו סובלת המטופלת בא לידי ביטוי בחוסר יכולת לבצע באופן עצמאי פעולות יומיומיות, אובדן שליטה על הסוגרים וצורך בהשגחה צמודה, ויש לו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות. עו”ד מטאנס הבליט גם את המצוקה הנפשית הקשה שנגרמה למטופלת, שהייתה אדם דומיננטי מאוד, עקב אובדן היכולת לתפקד בגיל כה צעיר.

לצורך הוכחת הנזקים הכבדים שנגרמו למטופלת ולבני משפחתה, צורפו חוות דעת נוספות בתחום השיקום, התאמת בית המגורים לצרכיה המיוחדים, גם לעניין הוצאות הניידות המוגברות וכו’.

בסופו של ההליך הארוך, ורגע לפני שמיעת הראיות, פנו הצדדים להליך של גישור, בסופו סוכם כי משרד הבריאות יפצה, במימון ביניים את המטופלת בסכום כולל של 4 מיליון ש״ח, זאת מעבר לקיצבאות המשולמות ע”י המוסד לביטוח לאומי, שלפי חו”ד אקטואריות מוערכות בסך כולל של 3 מיליון ש״ח.