קיבלה במזומן מאות אלפי שקלים מזונות והכחישה שקיבלה

שקר במצח נחושה: קבלו סיפור עם תובנה לחיים. גבר גרוש, ששילם את דמי המזונות עבור ילדיו במזומן, למד על בשרו, שמזונות רצוי לשלם באמצעות העברה בנקאית או כל פעולה כספית אחרת, שמוסדרת ומתועדת באופן רשמי. התשלום במזומן עלה לו בדיונים ארוכים בהוצאה לפועל ובבית המשפט למשפחה, והוא אף נדרש בשלב מסוים, לשלם בשנית את דמי המזונות שכבר שילם, מפני שלא היה יכול להוכיח ששילם, מלבד חתימות גרושתו על מסמכים המעידים שהיא קיבלה את הכספים.

הסיפור הקפקאי כולו מתואר בפסק דין, שהתקבל לאחרונה בבית המשפט למשפחה. את הגבר ייצגו בהליך עוה”ד אברהם קורחוב ושמואל קמיל.

לדברי עו”ד קורחוב, במשך מספר שנים מאז שהתגרשו, שילם הגבר לגרושתו מזונות במזומן, ללא שום תקלה. לדבריו, מרשו שילם לאישה את הכספים במזומן, משום שבאותה תקופה, התקיים ממלגת סטודנט אשר שולמה לו בחו”ל, במקביל לכך שעבד בעבודות מזדמנות, ואף נטל הלוואות ממכרים וכסף ממשפחתו.

כך הוא העביר לגרושתו את הכספים במזומן, ולעיתים, כששהה בחו”ל, העביר אותם באמצעות שליחים. בכל פעם בה קיבלה האישה את התשלום, היא אישרה את הדבר בחתימתה, והאישור הועבר להוצאה לפועל, לצורך הקטנת קרן החוב.

העלילה בסיפור החלה לפני כשלוש שנים, עת הגישה האישה במפתיע, בקשה להוצאה לפועל, לבטל את מחיקתם של 209 אלף שקלים מחוב המזונות כלפיה, וזאת למרות שלהוצאה לפועל הוגשו אישורים עליהם מתנוססת חתימתה, בדבר קבלת הכספים. האישה טענה במפגיע, כי חתימתה המופיעה על גביי האישורים זויפה, וכי בפועל היא כלל לא קיבלה את הכספים.

הגבר טען, בפני רשם ההוצאה לפועל, יניב יחזקאל, כי העביר לגרושתו את כל המזונות בסכום של 209  אלף שקלים, וכי חתימתה של האישה על קבלת הכספים אותנטית ואיננה מזויפת. הגבר אף הגיש חוות דעת מומחה, הקובעת כי החתימות אינן חתימות מזויפות.

בשל המחלוקת, מונה מומחה נוסף מטעם לשכת ההוצאה לפועל, לבדוק את חתימות האישה על המסמכים. גם המומחה מטעם לשכת ההוצאה לפועל קבע, כי החתימות על המסמכים שייכות לאישה, ובכך גיבו את עמדת הגבר.

חרף חוות דעת אלה, סבר הרשם יחזקאל, כי אין זהות מוחלטת בין החתימות על המסמכים לבין חתימת האישה. בנוסף, קבע הרשם יחזקאל, כי הגבר לא הציג שום הוכחה פוזיטיבית לכך, שהוא אכן שילם את הכספים.

בהחלטת הרשם יחזקאל נקבע עוד, כי “החייב כשל להוכיח את טענותיו על מסלול העברת הכסף, החל מגיוס הכספים, דרך שילוחם מחו”ל לישראל, וכלה בתשלום בפועל לידי גרושתו”.

בכך קיבל הרשם את בקשת האישה במלואה, והורה להוצאה לפועל, למחוק מהתיק את רישום דמי מזונות משולמים, בסכום של 209 אלף שקלים, תוך שהוא מחשיב אותם כסכום מזונות שטרם שולם.

החלטת הרשם הייתה לצנינים בעיניי הגבר, שבאמצעות עוה”ד אברהם קורחוב ושמואל קמיל, הגישו ערעור על ההחלטה, אשר נדונה בפניי בית המשפט לענייני משפחה, בפני כבוד השופט ארז שני.

השופט שני בחן את טענות הצדדים ואת חוות הדעת שהוגשו בנוגע לאותנטיות החתימות, ולאחרונה, הפך את החלטת הרשם.

בהחלטתו ציין השופט, כי שני המומחים היו תמימי דעים, כי קרוב מאוד לוודאי, שהחתימות על גביי המסמכים הם חתימותיה של האישה. לדבריו, חוות דעת אלה סותרות מן היסוד את טענת האישה, כי חתימותיה זוייפו.

לדברי השופט שני, חוות דעת המומחים, היו צריכות להוביל את הרשם למסקנה נחרצת, כי סביר יותר, שמדובר בחתימות אותנטיות של האישה. השופט ביקר את הרשם על כך, שלא הסביר מה הפגם שנפל בחוות הדעת של המומחה מטעם ההוצאה לפועל, בטרם סטה מחוות דעת זו. לדברי השופט שני, ברגע שטענת הזיוף של האישה הופרכה, ספק אם בכלל, היה הרשם צריך להידרש לבירור תשלום הכספים, ולבקש לכך ראיות.

בסיכום פסק דינו קבע השופט שני, כי “מרגע שהוכח כי טענת הזיוף לא הייתה אמיתית, וכי האישה הוליכה שולל או ניסתה להוליך שולל את כבוד הרשם, בעצם עמד הגבר בנטל ההוכחה המוטל עליו, כשהוא מחזיק במסמכים (האישורים החתומים על ידי האישה) הפוטרים אותו מתשלום”.

בכך קיבל השופט שני את כל טענות הגבר, קבע כי 209 אלף השקלים אותם שילם במזומן, יוכללו בקיזוז חוב המזונות שלו לילדיו, ואף חייב את האישה בתשלום הוצאות משפט בסך ארבעת אלפים שקלים.

המסקנה המתבקשת מהמקרה הזה הוא, שמומלץ מאוד לשלם את המזונות בהעברה בנקאית או בשיקים למוטב בלבד. אחרת הסיפור הקפקאי הזה יכול לחזור על עצמו.