חתיכת היסטוריה: עיריית קריית ביאליק, יחד עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, נציגי האגודה ההדדית קריית ביאליק ומתנדבי המוזיאון לתולדות קריית ביאליק, קיימו טקסי הסרת הלוט לציון שני אתרים היסטוריים בעיר: בית הכנסת הראשון ובית חרושת אתא – כורדאני.
בית הכנסת הראשון בקריית ביאליק, נמצא ברחוב הנריטה סאלד והוא נבנה לפני 85 שנים, בשנת 1938, בתכנון האדריכל מוניו גיתאי – וינרויב. בית הכנסת הוקם ביוזמתם ותרומתם של מייסדי הקריה. לפני הקמתו של בית הכנסת נהגו התושבים להתפלל באוהל, שהקימו ברחוב קק”ל, אחר כך הקימו צריף לבן, בחולות שכיום מצויה עליהם גינת העירייה.
בית הכנסת היווה מרכז פועם של המרחב התרבותי, שסביבו נבנו מבני הציבור הראשונים: בית ספר ביאליק ואולם הספורט. בהמשך נוספה למרחב הציבורי גם בריכת השחייה העירונית “יגור” ומגרשי הטניס. בימי מלחמת העולם השנייה, שימש בית הכנסת כמקלט.
האתר ההיסטורי הנוסף הינו בית חרושת אתא – כורדאני, שעל שטחו הוקם מרכז הקניות הגדול בצפון “הקריון”. בית החרושת אתא – כורדנה נבנה בשנת 1946, בחולות כורדני בקריית ביאליק, כמפעל הצביעה והאשפרה של חברת הטקסטיל “אתא” וכחלק מהתרחבות ושגשוג של החברה שהוקמה בראשיתה בכפר אתא, בשנת 1934, על ידי אריך מולר. מנוף להצלחת המפעל היה, כאשר הבריטים רכשו עבור הצבא במזרח התיכון בגדים מהמפעל. לבריטים היו בסיסי צבא בחולות כורדני בסמיכות למפעל.
מפעל “אתא” היה ממפעלי התעשייה הראשונים בארץ ועד שנות ה-70, היה בין הגדולים והמפורסמים שבהם. “אתא” יצרה בדים, בגדים, את בגדי החאקי וכובע טמבל והיו לסמל לאומי לפשטות, חלוציות וצבריות. הסופר ש”י עגנון טבע את ראשי התיבות עבור מפעל אתא – “אריגים תוצרת ארצנו”.
בשנת 1985, עם הירידה בהצלחה ובשגשוג הכלכלי בתוך מאבקי עובדים, נסגר המפעל ועל אדמותיו נבנה המרכז המסחרי “הקריון”, שנפתח בשנת 1989. ניתן להבחין בקשתות המבנה המקורי בפינה הצפונית מערבית סמוך לשער 6.
ראש העיר אלי דוקורסקי: “אדם שאין לו עבר, אין לו גם עתיד. אנו משמרים את האתרים ההיסטוריים ברחבי העיר כדי להנחיל את המורשת לדורות הבאים”.