היגיון בשיגעון: הנאה ואהבה לרכוש ולקנות מוצרים ושרותים, אינה דבר רע, אך כאשר מדובר על צורך שאין עליו שליטה, ולא מצליחים לספק אותו, התחושות הן של כישלון, דיכאון ולחץ נפשי מתגבר. לפיכך, כדאי לנו לבדוק, האם מדובר בהתמכרות לקניות.
פרופ’ אנטולי קריינין, פסיכיאטר בשרותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, מסביר על התופעה שהתגלתה לראשונה כבר ב-1892 ע”י פסיכיאטר צרפתי, כולל התסמינים ודרכי הטיפול.
מהי הקנייה היא כפייתית או ‘התמכרות לקניות’?
קנייה כפייתית מוגדרת כעיסוק בקנייה, ותהליך רכישה של דברים בפרקי קנייה תכופים, או כאלו הנעשים ע”י דחפים מכריעים, שנחווים כבלתי ניתן לעמוד בפניהם.
התופעה נחשבת לרוב כתגובה נפשית ראשונית לרגשות שליליים, המביאה להרגשה של סיפוק לטווח קצר, אך בסופו של דבר גורמת לתוצאות מזיקות בפן האישי, המשפחתי, הכלכלי והחברתי.
“אנשים רבים עורכים מדי פעם מסעות קניות, במיוחד סביב אירועים מיוחדים (כגון ימי הולדת וחגים) ומוציאים עליהם סכומים גבוהים. למעשה, קניות כפייתיות לא קשורות לגובה הרכישה, אלא למידת העיסוק, רמת המצוקה האישית וההתפתחות של רגשות שליליים, כמו רגשי אשמה ובושה”, מסביר פרופ’ קריינין.
תהליך הקנייה הכפייתית מחולק ל-4 שלבים: ציפייה – התעסקות ברכישת פריט ספציפי או בקניות בכלל.
הכנה – תכנון הליכה לקניות או גלישה באתרי קניות. קנייה – אירוע הקניות בעצמו והוצאה (תשלום) הינו חלק רגשי הקשור להוצאת כסף על הרכישה עצמה. ההשלכות של הקנייה הכפייתית נמשכות בדרך כלל זמן רב לאחר המסע הקניות, ועלולות להיות הרסניות בתחומים רבים בחיים: נישואין, מערכות יחסים עם קרובי משפחה וחברים, פגיעה פיננסית ואף הסתבכות עם החוק. הלחץ הנובע מכך עלול להוביל להיווצרות או העצמה של הפרעות/מחלות גופניות שונות, כולל דיכאון ואובדנות.
סקירת הספרות מראה, כי גורמים משפחתיים וחברתיים, ממלאים תפקיד מפתח בהתהוות הקנייה הכפייתית. הצורך בשליטה, ערכים חומרניים, הערכה עצמית נמוכה, אימפולסיביות, נרקיסיזם, דיכאון, חרדה, מסוגלות עצמית, אופטימיות ואסטרטגיות התמודדות, נמצאו בין היתר כי גם הם ממניעים אישיים של קנייה כפייתית. במחקרים שנעשו בנושא נמצא, כי ייתכן וישנה פעילות לקויה בקליפת המוח הקדמ,י שאחראי על בקרה על ההתנהגות, ויסות דחפים ויצירת אסטרטגיות התנהגותיות שונות.
בעשורים האחרונים משתרשת באוכלוסייה תרבות קנייה פשוטה, קלה ומהירה, הכוללת קניות בכל מקום ובכל זמן באינטרנט, מה גם שכרטיסי האשראי זמינים בכל רגע עם אפשרות לחלק קנייה לתשלומים, כולל דרך אפליקציות שונות בטלפון הנייד. לדברי פרופ’ קריינין, “הכל עניין של מינון. קנייה יכולה להוות דרך חיובית של ביטוי עצמי, ולעומת זאת, הגזמה וחוסר שליטה מהווים סיכון”.
אצל אנשים הפונים לעזרה מקצועית נמצא, כי בחלק מהמקרים ישנה תחלואה כפולה של חרדה, דיכאון, שימוש בסמים והפרעות אישיות, כמו גם התמכרויות התנהגותיות אחרות (למשל, שימוש פתולוגי באינטרנט או הימורים פתולוגיים).
מהן דרכי הטיפול?
כאשר מזהים סימנים ראשונים, יש לעצור את ההתנהגות ההרסנית ולהחזיר את השליטה על הרגלי הצריכה, לא ללכת למקומות מפתים או ללכת בליווי, לעשות סקר מחירים טרם כל קנייה נחוצה, ולמצוא חיזוקים פנימיים להרגיש טוב, ללא תלות בסממנים חיצוניים.
נכון להיום, הטיפולים המומלצים לסובלים מהפרעת קנייה כפייתית, הינם טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול קבוצתי, ולעיתים טיפול תרופתי.
“כאשר מדובר בקרוב משפחה, שאתם חושדים שסובל מהפרעה ואתם לא יודעים כיצד לסייע לו, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע, שיכול לעזור לאבחן את הרגשות שלכם ולתת פרספקטיבה טובה יותר על הנושא. יש להימנע מהאשמה וביקורת כי הם לא יעילים, ויכולים להזיק”, מסכם פרופ’ קריינין.