תביעת מיליונים על טיפול לקוי בלידה ונכות התינוקת

רשלנות רפואית: קבלו סיפור מהחיים, על רופאי אולטרסאונד בבית החולים, שדיווחו על חלק תקין במוח של עוברית, ולאחר הלידה התברר, כי חלק זה כלל לא קיים. טענה זו עולה בתביעת מיליונים, אותה הגישו הורי הפעוטה נגד קופ”ח ובית חולים, באמצעות עוה”ד רן שפירא ואריאל גולד,

בתביעה נטען, כי המומים הקשים שהתגלו לאחר הלידה, גרמו לפעוטה לפגיעה רב-מערכתית, לפגיעה קשה בראייה, לעיכוב התפתחותי חמור ולשלל בעיות נוספות בלב ובאיברים נוספים.

על פי כתב התביעה, בשלבים המוקדמים של ההיריון, עברה האם בדיקה בקופ”ח, שממנה עלה, כי בעבר הרחוק היא נדבקה בנגיף הציטומגלו (CMV). לדברי עוה”ד שפירא וגולד, נגיף ה-CMV עלול לגרום למומים קשים ביילודים.

בעקבות כך, הופנתה האישה לייעוץ מומחה במרפאה זיהומית, במהלכה ציין המומחה, כי סיכויי הפגיעה בעובר נמוכים מאוד, אך המליץ לבצע מעקב היריון, כדי לשלול פגיעה עוברית משנית לזיהום. על פי הנטען, לאחר הייעוץ, המשיכה האישה את ההיריון כרגיל, בעוד בדיקות ההיריון התקופתיות שאותן עברה, נמצאו ברובן תקינות.

חרף כך, בסקירת המערכות, איבחן הרופא כי קיים מוקד אקוגני (“כדור גולף”) בחדר שמאל בלבה של העוברית. האישה הופנתה לביצוע אקו לב עוברי, שנמצא תקין והריונה נמשך כרגיל.

על פי התביעה, כל הבדיקות הבאות אותן עברה האישה, לא העלו ממצאים חריגים, כולל בבדיקת אולטרסאונד, שעברה בבית החולים בחודש התשיעי להריונה, וכללה סקירה מכוונת למוח.

בדיעבד התברר, כי בסקירות אלה, לא הבחינו מומחי האולטרסאונד, כי מחיצה חיונית בין חדרי המוח – כלל לא קיימת, ותחת זאת, דיווחו כי היא קיימת ותקינה.

לדברי עוה”ד שפירא וגולד, מיד לאחר הלידה התברר, כי הפעוטה החלה לסבול מבעיות בהורמוני בלוטת התריס והתעורר החשד בקרב הרופאים לקיומה של פגיעה מוחית.

על פי הנטען, ארבעה חודשים לאחר הלידה, גילו הרופאים, באמצעות בדיקת MRI מוח, כי קיים חוסר מוחלט של CSP במוחה של הפעוטה, שהינו מבנה חשוב ביותר בהתפתחות המוח.

על פי הספרות הרפואית, ה-CSP אחראי, בין השאר, על התפתחות של עצבי הראייה. בשלב זה, כך נטען בתביעה, אובחנה הפעוטה כסובלת מתסמונת SOD, שמלווה בבעיות קשות בראייה, עיכוב התפתחותי קשה, מום בלב ובעיות חמורות נוספות בבלוטות האחראיות על ייצור ההורמונים. בנוסף, סובלת הפעוטה מבעיות אורתופדיות קשות.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד”ר אברהם ניסנקורן, מומחה ברפואת נשים ומיילדות. ד”ר ניסנקורן מציין בחוות דעתו, כי האבחון השגוי, לפיו מוחה של העוברית כולל CSP תקין, מהווה רשלנות רפואית חמורה ביותר. לדבריו, לאורך כל בדיקות האולטרסאונד שבוצעו נרשם, כי ה-CSP תקין, למרות שהוא מעולם לא היה קיים במוחה של העוברית.

ד”ר ניסנקורן הוסיף וקבע, כי החשש שהתעורר במהלך ההיריון לבעיה בהתפתחות מוחה של הפעוטה, חייב את הרופאים המטפלים, להפנות את האישה לביצוע בדיקת MRI מוח העובר, ובכך המומים שאותם היא נושאת, היו מתגלים מבעוד מועד, וניתן היה להורות על סיום ההיריון.

ד”ר ניסנקורן מוסיף, שכאשר כבר עלה חשד, בחודש השמיני להיריון, לבעיה כלשהי בהתפתחות המוח, בשל היקף ראש קטן מהנורמה, ניתנה המלצה להפנות את האישה לייעוץ גנטי וביצוע MRI מוח.

חרף כך, מציין ד”ר ניסנקורן, הרופאים המטפלים התעלמו מההמלצה, ולא שלחו את האישה לבדיקות אלו. לדבריו, הבדיקות היו מאבחנות, בסבירות גבוהה ביותר, את ההפרעה הכרומוזומלית הקשה שממנה סובלת הפעוטה, באופן שהיה מאפשר את סיום ההיריון.

ד”ר ניסנקורן סיכם את חוות דעתו וקבע, כי אי-אבחון המומים במוחה של הילודה, מנע מההורים את האפשרות לסיים את ההיריון, ובשל כך נולדה בתם עם מומים קשים, שילוו אותה ואת הוריה, לשארית חייהם.

לדברי עוה”ד שפירא וגולד, הרופאים שטיפלו באישה לא אבחנו את המומים הקשים שמהם סובלת בתה במועד המתאים, פענחו באופן שגוי ורשלני את בדיקות האולטרה-סאונד שביצעו, לא הפנו את האישה לייעוץ גנטי או לבדיקת MRI מוח העובר, שגו באבחון מצבה של העוברית וברישום ממצאי הבדיקות, ובכך גרמו לנזקים בלתי הפיכים לפעוטה ולהוריה.

לדברי עוה”ד שפירא וגולד, בעקבות התרשלות הצוות הרפואי, הוריה של הפעוטה נאלצים להשקיע את כל מרצם וזמנם בטיפול בה, ונמנע מהם לנהל אורח חיים נורמטיבי. לדבריהם, לידת בתם המוגבלת פגעה בהם כלכלית, חברתית ונפשית. כך, לדבריהם, נאלצה האם להתפטר מעבודתה, ולהקדיש את מלוא זמנה לטיפול בפעוטה.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקשים עוה”ד שפירא וגולד מבית המשפט, לחייב את קופת החולים ובית החולים, לפצות את ההורים ואת בתם, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, ולכל הפחות ב-2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי. טרם הוגש כתב הגנה.