י"ז אייר התשפ"ד, 25/05/2024

הירשמו לניוזלטר שלנו

חדשות הקריות ברשת

תושב הצפון ביצע מעשי סדום, איומים ואלימות חמורה נגד בת זוגו ונשפט רק ל-3 שנות מאסר. פרקליטות המדינה עירערה לעליון

הנאשם לא שולט ביצריו ומהווה סכנה לציבור. צילום ארכיון: דוברות המשטרה.
Thursday July 2, 2020

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הגישה לבית המשפט העליון הודעת עירעור על קולת עונשו של הנאשם, תושב הצפון, שהורשע בביצוע עבירות מין, איומים ואלימות חמורה כלפי בת זוגו, ונידון לעונש של 3 שנות מאסר בלבד. בהודעת העירעור, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון, להחמיר באופן משמעותי בעונש המאסר שהוטל על הנאשם, ומציינת כי “מן ההכרח לשלוח מסר ברור וחד-משמעי, כי לא תהיה כל סבלנות ביחס לאלימות בתוך המשפחה…סוגיית האלימות בתוך המשפחה הינה סוגיה ציבורית ובוערת וצו השעה מחייב למצות את הדין עד תום, עם מי שפועל בכוח ובאיומים נגד בת זוגו ולדחוק לקרן זווית את נסיבותיו האישיות, תוך מתן משקל נמוך לשיקולים אלה בעת קביעת העונש”.

הנאשם, בן כ-30, בעל הרשעה קודמת, הורשע בשתי עבירות של ניסיון מעשה סדום בבת זוגו ואם בתו, בשתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות וריבוי עבירות של איומים.

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכך, שבהזדמנויות רבות, נהג לאיים על בת זוגו כי יהרוג אותה ואת ילדיה. כמו כן, ניסה הנאשם לבצע בבת זוגו שתי עבירות של מעשה סדום תוך שהוא תוקף אותה כשהיא בוכה ומתחננת שיחדול ממעשיו. באירוע נוסף, תקף הנאשם את המתלוננת על שהזמינה משטרה ואולם כשזו הגיעה למקום, חזרה בה המתלוננת מכוונתה להתלונן. 

לנאשם הרשעה משנת 2009, שהתייצב לריצוי העונש רק בשנת 2017 ובגינה אף הוטל עליו עונש מאסר מותנה. 

בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב של שלושה שופטים, בראשות אב בית הדין, השופט אבי לוי, גזר על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעיל את המאסר המותנה, מחציתו במצטבר, כשהעונש הסופי שהושת על הנאשם הוא 36 חודשים. ביהמ”ש נימק את ההקלה בעונשו של הנאשם בשל המוטיבציה שלו לשיקום ולאור סליחתה של המתלוננת ותחינותיה שהנאשם יחזור לביתה. 

מהודעת העירעור עולה, כי בית המשפט המחוזי “העניק בגזר דינו משקל רב להתנהלותה של המתלוננת לאורך ההליך, אשר לדבריה סלחה לנאשם ונוכח תחינותיה להשיבו הביתה. התנהלותה זו של המתלוננת הינה תופעה מוכרת ואופיינית לקורבנות של עבירות אלימות בתוך המשפחה, הנובעת בעיקר בשל התלות הכלכלית והרגשית של קורבנות העבירה בפוגע, תלות אשר אף מאפשרת ביצוע העבירות, כך מצב הדברים גם במקרה דנן. שירות המבחן עמד בתסקירו על מסוכנותו הגבוהה של המשיב והתרשם כי קיים חשש שהמתלוננת לא תפנה שוב לעזרה אם תיפגע בשנית. באלה הדברים, נכון היה לראות בהתנהלותה של המתלוננת כביטוי לשליטתו של המשיב בה ומכאן הצורך להרחיקו מהמתלוננת וליתן משקל מחמיר לעניין זה במסגרת העונש. הקלה בעונשו של המשיב, בנסיבות אלה, פוגעת בקורבנות עבירות אלימות במשפחה שכן עלולה היא לעודד הפעלת לחץ על מתלוננות לחזור בהן מתלונותיהן, מעבר לכך עלולה היא לגרום לפגיעה נוספת במתלוננת ואף להביא לכך שהמתלוננת, כאמור, לא תפנה עוד לעזרת גורמי אכיפת החוק”.  

העירעור לבית המשפט העליון הוגש על ידי עו”ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

הרשם
שלח הודעה אודות
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments