תלונה חמורה נגד השופט רניאל מביהמ”ש המחוזי חיפה

שפוט השופטים: תלונה חמורה ומפורטת הוגשה לנציב תלונות השופטים, נגד השופט הבכיר ד”ר מנחם רניאל, מבית משפט המחוזי בחיפה, על התנהלות כוחנית, זלזול בעורכי דין, בעדים ובצדדים המתדיינים בפניו, בסגנון שאינו מייצג את מערכת המשפט בישראל. השופט רניאל מרבה לגעור, להשתיק ולאיים על בעלי הדין ובמיוחד בעת חקירת עדים. מספר לא מבוטל של עורכי דין ועדים שהופיעו בפניו טענו, כי מדובר בשופט הזוי, ברוטלי, אופורטוניסט ולעתים גס רוח, שאינו נותן הרגשה נוחה למתדיינים בפניו.

התלונה נגד השופט רניאל אינה באה מחלל ריק. בעבר הוגשו נגדו מספר תלונות לנציב תלונות השופטים, שתוצאותיהן מצביעות כי מדובר בשופט בעייתי. נציב התלונות בעבר, שופט בית משפט העליון, המשנה לנשיאת העליון, פרופ’ אליעזר ריבלין, קבע בעקבות תלונת עו”ד נגד השופט רניאל, כי אינו דובר אמת, ומסקנת הבדיקה הייתה, כי השופט רניאל משקר, נוקם ונוטר. התלונה נגד רניאל הגיעה מעו”ד וותיק, לאחר שנאמר לעו”ד במהלך המשפט: “מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקר בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך”. עורך הדין הגיש לשופט רניאל בקשה לתיקון הפרוטוקול והבקשה נדחתה ע”י השופט רניאל.

בצר לו פנה עורך הדין הנפגע לנציב תלונות השופטים, שופט העליון פרופ’ אליעזר ריבלין וציין, כי לא נתקל מעולם בהתבטאות כזו. עוד הוסיף, כי לא הייתה סיבה להתפרצות הזעם של השופט רניאל כלפיו. עורך הדין ציין, כי הוא סבור, כי השופט נוטר לו טינה, בשל סכסוך שנתגלע ביניהם בעבר הרחוק, כשהשופט רניאל שימש כעו”ד. נציב תלונות השופטים ערך בדיקה וקבע, כי הדברים של השופט רניאל לא היו במקומם, לא היו ראויים, חרגו מן המותר בדיון משפטי וכי השופט רניאל התעמר בעורך הדין, תוך שקבע, כי השופט רניאל שיקר במהלך הבירור.

בהחלטתו ציין נציב השופטים פרופ’ ריבלין, דברים חמורים נגד השופט רניאל, שטרם היו כמותם וכך נכתב על השופט רניאל: “שקר של שופט מטיל צל כבד על התאמתו להמשיך לשמש בתפקידו” (ההדגשה לא במקור), ובהמשך נכתב: “אם לא ניתן לתת אמון מוחלט בדבריו של שופט, חוסר האמון עלול לחלחל גם לעבודתו השיפוטית וגם למערכת כולה” (ההדגשה לא במקור). נשיאת בית משפט העליון, מרים נאור, ערכה בירור בלשכתה לשופט רניאל, בסיומו נזפה בשופט רניאל, כשקיבלה את תוצאות הבירור של פרופ’ ריבלין, תוך שהכניסה זאת לתיקו האישי של השופט רניאל והוציאה הודעה על כך לשרת המשפטים, למנהל בתי המשפט ולנשיא בית משפט המחוזי בחיפה.

בכתבה שהופיעה בתקדין וב- NEWS 1, פורסמו תוצאות משוב השופטים הפרטניות לשנת 2015, שם פורסם כי השופט רניאל, קיבל את ציון הערכה הנמוך ביותר מבין שופטי בתי המשפט המחוזיים: תל אביב, ירושלים, חיפה, מרכז, באר שבע ונצרת, תוך שסיים במקום האחרון עם ציון 1.91. גם באתר שופטי ישראל – משוב השופטים, הבודק יחס נאות לעדים, יחס נאות לעורכי דין, יחס נאות לבעלי דין, ניהול הדיון ביעילות, חקירת עדים נאותה והקפדה על התנהלות מכובדת באולם, נמצא השופט רניאל בחציון התחתון של משוב השופטים, עם ציון כללי 2.369 מתוך 5 נקודות, ו-2 כוכבים בלבד מתוך 5 כוכבים.

את התלונה לנציב תלונות השופטים, הגיש העיתונאי יוסי דואק, שבעברו שימש נבחר ציבור עשרות שנים בהתנדבות בתפקידי מפתח, סגן ראש העיר, מ”מ ראש העיר והמשנה לראש העיר קריית ביאליק. בתלונה נגד השופט רניאל הלין יוסי דואק, על מזג שיפוטי שנוי במחלוקת, על התנהגות כוחנית, לעתים ברוטלית, תוך שהרבה לגעור, לזלזל, להשתיק ולאיים, על בעלי הדין, על העדים וגם על עורכי הדין, תוך שלא נתן הרגשה נוחה לבעלי הדין ולעדים שהופיעו בפניו.

התנהלות השופט רניאל הייתה שערורייתית, הוא לא איפשר לעורכי דין הנחשבים לעדים מומחים להופיע בפניו, ניהל את המשפט במשוא פנים, הפחיד את העדים במופע בלהות, קיבל בקשות רק של צד אחד, עד שהגיעו מים עד נפש, ועו”ד מוני עזורה, בעל וותק של 35 שנים, שהופיע ביותר מ-10.000 דיונים, חש כי השופט רניאל סימן כמטרה מהרגע הראשון, כי המלין אשם ולא התנהל הליך משפטי תקין. עו”ד עזורה ביקש להתפטר מהתיק תוך שאמר: “אדוני, אני מבקש להתפטר מייצוג מרשי, אני מרגיש שאני עושה לו עוול בניהול התיק, אני מרגיש ש-30 החלטות או מספיק החלטות פה, ניתנו כולם כנגד הבקשות שלי, או כי לא מקבלות את התגובה שלי… בנסיבות העניין, אני מרגיש פגוע כעו”ד”. כצפוי, השופט רניאל לא קיבל את ההתפטרות, המשיך במופע האימים שלו והוציא תחת ידו פסק דין הזוי, שערורייתי ובלתי מתקבל על הדעת, שנמצא עכשיו בערעור בבית המשפט העליון.

בפנייה לנציב תלונות השופטים, ציין יוסי דואק, את ההיכרות שלו עם השופט מנחם רניאל, לפני כ-40 שנה, עת היה עו”ד צעיר במשרד עם עו”ד שלמה לבנוני, שהיה עורך דינו של יוסי דואק במשך מספר שנים. השניים נפגשו במשרד במספר הזדמנויות ובאחת הפעמים פרץ ביניהם ויכוח, לאחר שעו”ד רניאל הביע את משנתו, כי אין לערבים מה לעשות בשטחים, וכי יהודה ושומרון שייכים ליהודים ולעם ישראל. כאיש צבא נותר יוסי דואק המום, מפרץ הגזענות של עו”ד רניאל הצעיר, טען שאינו מתעסק בפוליטיקה, עזב את חדרו ועבר לעו”ד לבנוני, שם סיפר לו בזמן אמת, את אמירתו של עו”ד רניאל, שותפו למשרד. כעבור כ-5 שנים נפגשו השניים לראשונה, בעת שהשופט רניאל שימש כשופט בבית משפט השלום בחיפה, לפני כ-35 שנים. יוסי דואק הופיע בפניו בתביעת לשון הרע שפורסמה בעיתונו וזכה לנקמה, בדמות פסק דין הזוי, של 15 אלף שקל קנס (סכום גבוה מאוד באותן שנים), וכן לפרסם את כל פסק הדין בעיתון “מהריישא ועד הסייפא” מילה במילה. פירסום פסק הדין בעיתון, שאינו משרת אף אחד, פרט לשופט רניאל, שביקש לעצמו תשומת לב ציבור ולנקום את נקמתו. גם פסק הדין השערורייתי האחרון, הוא נקמה של השופט רניאל בפעם השנייה, למרות שחלפו כ-40 שנה.

מזגו חם המזג וההחלטות השערורייתיות של השופט רניאל, ידועות בבית המשפט העליון. אסתר חיות, נשיאת בית משפט העליון, פסלה את השופט רניאל, מטיפול בתיק חדלות פרעון של חברה, בשל סכסוך שהיה לו עם בעלי החברה לפני 24 שנים. בעלי החברה ביקשו מהשופט רניאל לפסול את עצמו בשל סכסוך שהיה ביניהם בעבר, השופט רניאל סירב, והנשיאה חיות הפכה את ההחלטה בשל מראית פני הדין. בפסק דין אחר בתביעה של מיליוני שקלים, הפכה שופטת העליון, ענת ברון, החלטה של השופט רניאל, תוך שקבעה, כי השופט רניאל ביצע חישוב שרירותי וחסר בסיס. “לפעולתו של השופט רניאל אין בסיס או הסבר מניח את הדעת”, קבעה השופטת ברון.

אותה שופטת העליון, ענת ברון, הפכה החלטה נוספת של השופט רניאל, לאחר שחברת “דרך ארץ”, הגישה ערעור על החלטת השופט רניאל, תוך שקבעה: “השופט רניאל טעה בדרך בה בחר, במתן אפשרויות פיצוי”, מאחר שמושכלות יסוד בדיני חוזים – שומטות את הקרקע מתחת לקביעתו של השופט רניאל. שופט העליון עוזי פוגלמן, ביטל פסק דין של השופט רניאל, בנוגע לבנייה במעלות תרשיחא, תוך שקבע, כי השופט רניאל התעלם מהוראות מפורשות בחוק הוותמ”ל והמצב העובדתי לגביי הדיונים בוועדה. שופט העליון פוגלמן קבע: “לא היה יסוד לקביעתו של השופט רניאל, לפיה נפל פגם בקידום התוכנית במסלול הוותמ”ל”.

הרכבים שונים של שופטים בעליון, שינו החלטות של השופט רניאל, כך הרכב השופטים: אלכס שטיין, נועם סולברג וח’אלד כבוב, שביטלו החלטה של השופט רניאל, במשפט עם אוקסודוס פרימיום 2015 בע”מ. גם הרכב אחר של שופטים בעליון, בהרכב השופטים: דפנה ברק ארז, יחיאל כשר ורות רונן, הפכו החלטה של השופט רניאל, בנושא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה.

השופט רניאל היה גם מעורב בהחלטה מקוממת, של איש עסקים, שהגיש שתי תביעות על 9 מיליון שקלים, אלא שלרוע מזלו, פרצה המלחמה, ו-7 עורכי דין מהמשרד עמו עבד, התגייסו למלחמה בעזה, כולל עורך הדין שטיפל בתיק של איש העסקים, שנלחם בביה”ח שיפא בעזה באותה תקופה. מדובר היה ב-7 קצינים מיחידות העילית בצה”ל, שלדג, דובדבן, יחידות מודיעין וקציני חי”ר, שהיו במילואים. המשפט נדחה מספר פעמים, עד שהשופט רניאל הורה לקיים דיון בחודש מרץ 23, בשעה שעורכי הדין היו במילואים 140-240 יום, כך שלא יכלו לייצג את איש העסקים. כיוון שכך, הם הודיעו לשופט רניאל לשחרר אותם מהתיק, כדי שאותו איש עסקים יקבל ייצוג מעו”ד אחר, עם פחות ימי מילואים. כשהתובע הבין, שהשופט רניאל מצפה ממנו להתייצב לדיון החשוב בלי ייצוג, הוא הודיע לשופט רניאל כי הוא מפטר את עורכי דינו, כדי שיוכל למצוא עורכי דין שיחליפו אותם. למרבה ההלם והתדהמה, השופט רניאל סירב והיה נחוש לקיים את המשפט עם עורכי הדין ובלעדיהם. בזמן המשפט שאל השופט רניאל את איש העסקים, האם הוא רוצה לחקור בעצמו בחקירה נגדית, אך איש העסקים השיב, כי אינו יכול. השופט רניאל אמר לו: “ידעת שהתיק קבוע לראיות, אין לך שאלות, תודה רבה”, השיב השופט רניאל.