הבעל ביקש למנוע מאישתו את חלקה בבית, מפני שהוקם על מגרש שהיה בבעלותו מלפני הנישואין

פסק דין תקדימי ומעניין ניתן בימים אלה בסיכסוך גירושין סוער, בו נאבקו בני זוג על גורל וילה ויחידת דיור, שערכן נאמד ביותר מ-4 מיליון שקלים.

הבעל דרש מבית המשפט, שאישתו לא תקבל כל זכויות בבית וביחידת הדיור, מפני שהן ניבנו על קרקע שהיתה בבעלותו עוד מלפני החתונה, ומפני שהכספים ששימשו למימון המשכנתא לבנייתן, ניתנו לטענתו, מאביו במזומן ולאישה אין כל חלק בהם.

עוה”ד אבי גפן, שייצג את האישה, טען לכוונת שיתוף בנכסים, וביקש מבית המשפט, להורות על הענקת מחצית מהזכויות בבית וביחידת הדיור לאישה.

לחיזוק דבריו טען עו”ד גפן, כי המשכנתא אותה נטלו בני הזוג לבניית הנכסים, ניטלה מחשבון הבנק המשותף לשניהם, ומומנה מהכנסותיהם החודשיות, דבר המעיד על כוונת שיתוף.

כמו כן טען עו”ד גפן, כי הבית היה מיועד למגוריהם המשותפים, וכי האישה היתה מעורבת מאד בכל שלבי התיכנון, העיצוב והפיקוח על בניית הנכסים, ועל כן יש להעניק לה כמחצית מהבעלות עליהם.

כבוד השופטת מירית פולוס, שדנה בתיק, קבעה בפסק דינה, שאיננה מקבלת את גירסת הבעל בנוגע למקור הכספים, ששימשו את מימון המשכנתא. כמו כן פסקה השופטת פולוס, כי אין להתחשב בהסכם הממון בין השניים, מפני שלא נחתם ולא אושר על ידי בית המשפט כדין.

עוד קבעה השופטת, שאמנם לאישה אין כל חלק במגרש, אך בשל בניית הנכסים, שבמימונם ובבנייתם נטלה חלק, הן הושבחו מאד וערכם נאמד כיום בכ-4 מיליון שקלים, המשקפים השבחה בסך כ-1.8 מיליון שקל בניכוי ערך הקרקע וחוב המשכנתא שעדיין לא שולמה.

“אין הבעל יכול לעשות שימוש בכספים ובמשאבי זמן ומאמץ של אישתו, לצורך השבחת נכס בבעלותו, ולאחר מכן בעת פירוד, תצא האישה לדרכה ללא כל פיצוי ותשלום בגין השקעתה, ובגין ההשבחה הברורה שצמחה לבעל מהשקעתה זו”, קבעה השופטת פולוס.

בהתחשב בכך קבעה השופטת כי על הבעל להעביר לאישתו באופן מיידי 600 אלף שקלים ובתמורה הבית ויחידת הדיור המניבה יעברו לבעלותו.

בנוסף קבעה השופטת פולוס, כי הילדים יגודלו במשמורת משותפת, אך חרף ההלכה הקובעת, שבמקרים אחרים לא ישולמו מזונות כלל, קבעה השופטת, כי בהתחשב בהפרשי ההשתכרות הבולטים בין הגבר לאישה, ובשל היוותרותה של האישה ללא בית, יעביר לה האב דמי מזונות חודשיים ע”ס 2,750 שקלים בחודש, אשר יצטמצמו ל-2,000 שקלים בחודש כאשר ימלאו לילדיהם 6 שנים.

כמו כן, יישא האב ב-65% מההוצאות החינוך והבריאות של הילדים, בעוד האישה תישא ב-35% מהן בלבד.
פסק הדין התקבל בבית המשפט לענייני משפחה ואושר לפרסום ללא פרטים מזהים.