הגיעה למיון בחודש תשיעי, שוחררה לביתה והעובר נפטר

טעות באיבחון: כל הריון מייצר קשת רחבה מאוד של רגשות עזים, ובפרט כשמדובר בהריון ראשון. במקרה של ט’, אישה בת 25, הציפייה לתינוקת הסתיימה בטרגדיה של ממש, כשבחודש התשיעי, רגע לפני הלידה, העובר נפטר. על-פי חוות דעת מומחה, המוות נגרם עקב טיפול רשלני בבית החולים. ט’ ובעלה פנו לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, ובעזרתו הגישו תביעת נזיקין נגד בית החולים שבו טופלה.

ההריון של האישה היה תקין לכל אורכו, והיא עצמה עבדה כמטפלת סיעודית והייתה בריאה לחלוטין. בשבוע ה-41+1 להריונה הגיעה ט’ לבית החולים ודיווחה על הופעת צירים. היא עברה בדיקות גניקולוגיות, ולאחריהן הוסבר לה, שהיא לא במצב של לידה. הצוות הרפואי הציע לה להישאר בבית החולים לצורך השגחה ושיכוך כאבים, אך במקביל נאמר לה, שאין ממצאים המעידים על בעיה כלשהי, וכי הסטטוס שלה ושל העובר תקין. ט’ העדיפה לשוב לביתה, רופא בכיר אישר את השחרור, ובמכתב הסיכום הומלץ על מעקב אצל הרופא המטפל וביקורת במיון יולדות כעבור יומיים.

מספר שעות לאחר השחרור, חזרה האישה לבית החולים, מאחר והמשיכה להרגיש צירים. בדיקת אולטרסאונד העלתה, כי לעובר אין דופק, והאישה שחרב עליה עולמה נאלצה לעבור “לידה שקטה”.

לכתב התביעה שערך עוה”ד איאד מטאנס, צורפה חוות דעת של מומחה לרפואת נשים ומיילדות, ד”ר בנימין זילברמן. חוות הדעת מפרטת את הכשלים בטיפול שקיבלה ט’ בבית החולים. ראשית, לא הייתה התייחסות לכך, שההריון התאפיין בסיכון מוגבר לתחלואה עוברית ותמותה עקב סיבוכים שונים ובהם מקרוזומיה (עובר גדול באופן חריג), מיעוט מי שפיר, תשניק (הפרעה באספקת החמצן לעובר) ועוד. שנית, הבדיקה הראשונה העלתה ממצאים, שחייבו המשך אשפוז וניטור צמוד: “העובדה שהאישה חזרה לבית החולים בפרק זמן קצר של מספר שעות עם עובר ללא דופק, מצביעה על כך, שהממצאים הפתולוגיים בניטור העובר בבדיקה הראשונה היו סימנים ראשונים של המצוקה העוברית”. בהקשר זה כדאי לציין, כי ט’ לא הייתה עוזבת את בית החולים לו היה נאמר לה, שהבדיקות לא תקינות לגמריי.

בהתאם קבע ד”ר זילברמן: “כתוצאה מחוסר התייחסות הצוות הרפואי לממצאי המוניטור העוברי, נחשף הילוד למצוקה קשה, שלפי כל הנתונים שהובאו בפניי, ניתן היה למנוע אותה. אם ניתוח קיסרי היה מתבצע בדחיפות המתחייבת מרגע זיהוי מצב העובר, הייתה נמנעת התוצאה הקשה בה הסתיים ההריון”. המומחה הוותיק אף הדגיש, שתוצאות בדיקת הילוד לאחר הלידה השקטה והבדיקה הפתולוגית של השליה, תומכות בקשר בין האיחור בחילוץ העובר לבין התוצאה הטראגית.

עוה”ד מטאנס ציין, שהתביעה תתברר בבית המשפט השלום בחיפה, והוא זה שיפסוק את גובה הפיצויים, אם ייקבע שאכן התרחשה רשלנות רפואית.