חברת הביטוח תשלם 234.470 שקלים על גניבת שעון “רולקס”
קבלו סיפור מהחיים: חברת הביטוח ‘מנורה מבטחים’, חידשה במשך שנים פוליסת ביטוח תכולת מבנה, מבלי לעדכן את שוויו של שעון רולקס יקר ערך. כאשר השעון נגנב, ניסתה החברה לדחות את התביעה, גררה את המבוטח במשך חודשים ארוכים, ובשלב מאוחר אף העלתה טענת מרמה כלפיו.
בפסק דין חריף, שניתן בימים אלה ביהמ”ש השלום, נקבע כי מדובר בהתנהלות רשלנית וחסרת תום לב מצד ‘מנורה מבטחים’, ובשל כך חייבה את החברה בפיצוי משמעותי ובריבית עונשית מיוחדת.
הפרשה החלה בפברואר 2022, כאשר א’, נפל קורבן לשוד אלים שאירע בביתו. השודדים גנבו כסף מזומן, טלפונים ניידים, ציוד אלקטרוני ותכשיטים, ובהם שעון רולקס ‘רוז גולד’ מזהב 18 קראט, שהוחזק אצלו שנים רבות. דירתו ותכולתה, כולל שעון הרולקס, בוטחו על ידי חברת ‘מנורה מבטחים’, במסגרת פוליסת ביטוח דירה ותכולתה.
לאחר האירוע הודיע א’ לסוכן הביטוח, וזה פנה ל’מנורה מבטחים’ בדרישה לפיצוי. בתחילה השיבה ‘מנורה מבטחים’, כי לא תבחן את התביעה כל עוד חקירת המשטרה בעיצומה.
לאחר שהחקירה הסתיימה ונסגרה בעילה של “עבריין לא ידוע”, הועבר האישור הרשמי לחברת הביטוח, אך גם אז לא קיבל א’ שום פיצוי, ולא נמסרה לו עמדה עניינית, חרף פניות חוזרות ונשנות אל ‘מנורה מבטחים’ מצד סוכן הביטוח וגם מצד עורכי הדין רפאל אלמוג ויואב גפני, שאליהם פנה א’ במטרה, לממש את זכאותו מכוח הביטוח שרכש.
לאחר שגם מכתבי דרישה רשמיים מטעמם של באי כוחו של א’, לא הובילו לתשלום או להגשת עמדה ברורה מצד ‘מנורה מבטחים’, הגישו השניים תביעה נזיקית, בשמו של א’.
רק אז, במסגרת כתב ההגנה אותו הגישה ‘מנורה מבטחים’, הועלתה על ידה לראשונה טענה חמורה, שלפיה קיים חשד למרמה מצד המבוטח ביחס לנסיבות הפריצה.
לדברי עוה”ד אלמוג וגפני, הסחבת מצד ‘מנורה מבטחים’ המשיכה גם בבית המשפט. רק בסמוך לדיון המקדמי הראשון, נזכרה חברת הביטוח לבקש הוצאת צו לשם עיון בתיק המשטרה. בדצמבר 2023, הורה בית המשפט על העברת החומר.
גם עיון בתיק החקירה לא סייע לחברת הביטוח, והיא הודיעה בדיון המקדמי השני, כי היא חוזרת בה מטענת המרמה. בשלב זה נותרה בין הצדדים רק מחלוקת בשאלה אחת: מה ערכם של הנזקים שנגרמו לתובע, ובעיקר מה שוויו האמיתי של שעון הרולקס שנשדד ממנו?
לפי הפוליסה, שווי השעון עמד על 55 אלף שקלים בלבד, על בסיס הערכת שווי משנת 2010. רק בדיון המקדמי השלישי התברר, כי בידי ‘מנורה מבטחים’ הייתה כל העת חוות דעת של שמאי מטעמה, שבדק את האירוע בסמוך לגניבה. השמאי הביע פליאה בנוגע לערך השעון. הוא ציין, כי מדובר בשעון יקר ערך ולא ברור לו כיצד הוערך בשווי של 55,000 ש”ח, בעוד שערכו האמיתי הוא פי 3 לפחות.
בית המשפט קבע, כי המחלוקת אינה מצטמצמת לפערי המספרים, אלא נוגעת לאופן ניהול הפוליסה לאורך השנים. עורכי הדין אלמוג וגפני, הציגו לבית המשפט מסמכים וראיות שהוכיחו, כי בעת חידוש הפוליסה הוצג השעון בפועל לנציגי חברת הביטוח, וכי מסמכי הערכת השווי הועברו גם לסוכן הביטוח.
חרף כך, סכום הביטוח לא עודכן במשך כ־15 שנה. זאת ועוד, הוכח כי למעשה השעון שעליו התבססה הערכת השווי היה בכלל שעון ישן.
בנסיבות אלה קבעה השופטת, כי ‘מנורה מבטחים’, אינה יכולה להיבנות מהמחדל שיצרה במו ידיה, ועליה לשפות את המבוטח בהתאם לשוויו הריאלי של השעון, עד לסכום התביעה שהועמד על 156 אלף שקלים. יתר רכיבי הנזק נבחנו אף הם. השופטת אימצה את שומת ‘מנורה מבטחים’ ביחס לנזקי המבנה והטלפונים הניידים, ופסקה כי על החברה לפצות את א’ גם בגין אובדן ציוד וכסף מזומן.
בפסק דינה נקבע, כי העלאת טענת המרמה במסגרת כתב ההגנה הייתה סבירה בשלב הראשוני, אך מרגע שהחברה חזרה בה מטענה זו – לאחר קבלת תיק המשטרה, היה עליה לשלם לאלתר את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. העיכוב, שנמשך כשנה ושלושה חודשים ממועד זה, והוגדר על ידי השופטת, כהפרת חובת תום הלב ואף ככזה המזכיר פרקטיקה של “שיטת מצליח”.
בנסיבות אלה, חייבה השופטת את ‘מנורה מבטחים’ בריבית עונשית מיוחדת בשיעור של 5 אחוזים על הסכום שאינו שנוי במחלוקת. בסיכומו של דבר חויבה החברה לשלם לא’ סכום כולל של 234,470 שקלים, בצירוף ריבית, הצמדה, הוצאות ושכר טרחת עורכי הדין. פסק הדין ניתן בימים אלה.
פסק דין מנומק. עו”ד רפאל אלמוג. צילום: גולן קריאו.