כ-300,000 ש”ח פיצוי לאישה שטופלה באופן רשלני במהלך היריון
מקרה חמור ונדיר של רשלנות רפואית בהיריון, הסתיים בפיצוי משמעותי לאישה ההרה, לאחר שבית המשפט השלום בחיפה, קבע בפסק דינו, כי אכן התרחשה רשלנות רפואית, שגרמה לנזק ממשי. השופט אהרון שדה קבע, כי סכום הפיצויים יעמוד על כ-300,000 ש”ח נטו. בנוסף נדרש בית החולים לשלם את שכר טירחת עורך הדין של האישה, איאד מטאנס, וכן מע”מ והחזר הוצאות.
הטיפול הרשלני שהסתיים בפגיעה קשה, התרחש בתחילת שנת 2016. האישה עקרת בית, אז בת 35, הייתה בשבוע ה-28 להריונה. היא הגיעה לבית החולים עם קוצר נשימה, שיעול וכאבים בחזה. לאחר מספר בדיקות שלא כללו צילום חזה ותוך התעלמות ממדדים שהצביעו על דלקת מוגברת, היא אובחנה כחולה בברונכיטיס ושוחררה לביתה עם המלצה לטיפול מתאים.
לאחר יומיים חזרה המטופלת לבית החולים עם החמרה במצבה. בית החולים לא התייחס לעובדה, שמדובר בביקור שני, ובנוסף, בצילום חזה שנעשה לאישה, לא זוהה תסנין שמהווה אינדיקציה לדלקת בריאות. רשלנות נוספת הייתה באי ספירה של הנשימות, למרות שהתיאור של המטופלת על קוצר נשימה חייב ביצוע פעולה זו. האישה שוחררה שוב לביתה, מבלי שדו”ח השיחרור יכלול המלצה לטיפול תרופתי, שלטענת בית החולים ניתנה בעל-פה.
לאחר שחלפו עוד יומיים ודלקת הריאות שלא אובחנה החריפה, האישה חזרה לבית החולים. עקב מצבה הקשה היא הועברה לבית החולים רמב”ם, שם בוצע בה ניתוח חירום במיסדרון מחלקת טיפול נמרץ כללי, כדי ליילד את התינוקת, שנולדה פגה. האישה עצמה הורדמה והונשמה במשך כ-45 ימים, לאחר מכן נזקקה לשיקום ממושך וגם כך נשארה עם נכות נשימתית קבועה, שכוללת מחלת ריאות ודום נשימה בשינה.
השופט אהרון שדה קבע באופן חד משמעי, כי בית החולים התרשל בכך, כשלא איבחן את דלקת הריאות כבר בביקור הראשון ועוד יותר מכך, במהלך הביקור השני של האישה בביה”ח.
עו”ד איאד מטאנס, שכאמור ייצג את האישה בתביעת הרשלנות הרפואית, סיפק לבית המשפט חוות דעת של פרופ’ דניאל ויילר, מומחה בתחום מחלות הריאות. על סמך חוות דעת זו, שגובתה גם בעדות במשפט עצמו, ספירת הנשימות הייתה הכרחית. כמו כן פיספוס המימצא בצילום החזה חורג מגבול הטעות האפשרית ומהווה רשלנות. עוד ציין הרופא המומחה, כי לדעתו נדרש אישפוז מידי של האישה: “אין חולקים על כך, שהיה כאן עיכוב באיבחון. בעקבות צילום הרנטגן, הייתה תמונה קלינית, שהתאימה לדלקת ריאות ומפאת כל מיני דברים, לא חידדו את הנקודה הזו עד שהייתה לה מחלה סוערת”.
בכתב ההגנה של בית החולים הועלתה הטענה, כי גם אם דלקת הריאות הייתה מטופלת מוקדם יותר, הנזק לאישה היה בלתי נמנע.
בית החולים לא הצליח להוכיח טענה זו. “לא ניתן לקבוע, שלא קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק”, כתב השופט שדה בפסק הדין, “מרגע שיש התרשלות ויש נזק, וקיימת התלבטות בין קשר סיבתי ברמה של ‘גרם’ לבין רמה של ‘תרם’, הנטל עובר למזיק ואם לא עמד בו, הרי המסקנה המשפטית היא שההתרשלות גרמה לנזק”.
על-מנת לקבוע את סכום הפיצוי שישלם בית החולים לאישה, התייחס השופט שדה לשלושה מרכיבים: הנכות בשיעור 20% שנקבעה ע”י המוסד לביטוח לאומי, הכאב והסבל לאורך תקופת השיקום ולאחריה, והפסדי שכר מאז האישפוז וגם בעתיד, בהתחשב בכך, שהאישה מטופלת ב-3 ילדים וממילא שכרה היה נמוך יחסית.
בקביעת מרכיבי וראשי הנזק, התייחס ביהמ”ש לסבל הרב שנגרם לאישה ולבני משפחתה, כולל החשש לחייה, הקושי בתיפקוד היומיומי גם כיום, הפגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד והצורך שהיה בקבלת עזרה מהזולת במשך תקופת האישפוז הממושכת. בסך הכל חייב בית המשפט השלום את בית החולים לשלם לאישה, מעבר לתגמולי המל”ל, סך של 292,000 ש”ח, בתוספת שכ”ט עו”ד בשיעור של 20% ומע”מ בגינו, וכן החזרים בגין הוצאות שונות לרבות חוות הדעת של המומחה אותו גייס עו”ד מטאנס.