“לב שבור” הוא לא רק מטאפורה

תסמונת ה”לב השבור”: עבור הציבור הרחב, ה-14 בפברואר, הוא יום של ורדים ושוקולד, עבור אנשי הרפואה, זהו תזכורת לכך, שהלב אינו רק משאבה ביולוגית יעילה, אלא איבר שמגיב, משתנה ולעיתים אף “נשבר” כתוצאה מרגשות. המדע  אינו משאיר מקום לספק: אהבה, קרבה ותמיכה רגשית, הם משתנים ביולוגיים בעלי השפעה מדידה על מערכת הלב וכלי הדם.

כאשר אנחנו חווים קשר רגשי חיובי, חיבוק, מגע או תחושת ביטחון עם בן/בת זוג, המוח מפריש שני הורמונים מרכזיים: אוקסיטוצין (“הורמון החיבור”) ודופמין (“הורמון התגמול והעונג”).

לדברי אריג’ טובאסי, טכנולוגית רפואית מחוזית בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, להורמונים אלו השפעות פיזיות מוכחות: הרחבת כלי דם, ירידה בלחץ הדם, האטת דופק והפחתת הורמוני סטרס כמו קורטיזול.

“מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך, שאנשים במערכות יחסים יציבות ותומכות, מציגים ערכי לחץ דם נמוכים יותר בממוצע ושונות מופחתת בקצב הלב (HRV יציב יותר). “ביטחון רגשי הוא גם ביטחון המודינמי”, היא מסבירה, “מערכת יחסים תומכת, מפחיתה את החשיפה הכרונית לציר ה-HPA ולפעילות סימפתטית עודפת”.

כשהלב באמת “נשבר”: תסמונת הטקוצובו

ד”ר ג’ומנאנה אספניולי אסעד, קרדיולוגית במרכז הרפואי לין של כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, מסבירה על התופעה ששכיחותה עלתה בשנתיים האחרונות: “הדוגמה המובהקת ביותר להשפעת הרגש על הגוף, היא תסמונת הטקוצובו  (Takotsubo cardiomyopathy), המוכרת כ”תסמונת הלב השבור” מסבירה ד”ר אספניולי. “זהו מצב של פגיעה חריפה והפיכה בתפקוד חדר הלב השמאלי, המתרחשת בעקבות סטרס רגשי עז, אובדן, פרידה, פחד קיצוני או אפילו שמחה פתאומית”.

המאפיינים הרפואיים של התופעה, הינם תסמינים המדמים התקף לב: “המטופל מגיע עם כאבים בחזה, קוצר נשימה, שינויים באק”ג (המדמים אוטם חריף – STEMI) ועלייה באנזימי לב (טרופונין). ממצא ייחודי באקו לב: ניתן לראות צורה אופיינית של התרחבות והיעדר התכווצות של חוד הלב (האפקס), שמקבל צורה של בלון (Ballooning). הפתעה מתגלה בחדר הצנתור, כאשר למרות התסמינים הדרמטיים, העורקים הכליליים נמצאים תקינים לחלוטין, הממצא קשור ככל הנראה להצפה פתאומית וחריגה של הורמוני סטרס, כמו אדרנלין, המשפיעה ישירות על שריר הלב”. מסבירה ד”ר אספניולי אסעד. לרוב מדובר במצב הפיך, וככל שמתרחקים מגורם הסטרס, הלב חוזר לתפקוד תקין.

כך נראה לב שבור:

בתמונה מימין, רואים את הלב במצב הרפוי (דיאסטולה).

בתמונה משמאל, רואים את הלב במצב מכווץ (סיסטולה), כשרק הבסיס שלו מתכווץ והחוד נשאר רפוי ומקבל מראה של בלון, ולא מתכווץ גם הוא, ולכן זה נקרא apical ballooning.

לב תקין מול לב שבור. צילום: דוברות כללית

אריג’ טובאסי, טכנולוגית רפואית מחוזית, טוענת שלהורמונים השפעות פיזיות מוכחות. צילום: דוברות כללית.