למה הילדים חולים כל שבועיים?
עצות שימושיות: בכל שנה עם בוא הסתיו, מקבלת ד”ר זהר מאירי, מומחית ברפואת ילדים בכללית, מחוז חיפה וגליל מערבי, את אותה שיחה מוכרת. הורים מודאגים מספרים על הפעוט, שנכנס למשפחתון רק בספטמבר האחרון ומאז בקושי הצליח להיות שם שבועיים ברצף. הפעם אלה הפרשות מהעיניים ונזלת, לפני שבועיים זה היה חום גבוה, ולפני כן דלקת אוזניים. ואז מגיעה השאלה, בדרך כלל בקול עייף ומודאג, “אולי מערכת החיסון שלו חלשה?”
התשובה, כמעט תמיד, היא לא.
פעוט שנמצא במסגרת, חווה בממוצע שישה עד שמונה זיהומים ויראליים בשנה, ובשנה הראשונה בפעוטון, המספר אף יכול להגיע לעשרה זיהומים. זה לא חריג, זה הממוצע.
עכשיו נעשה חשבון פשוט, כל הצטננות נמשכת בערך שבעה עד עשרה ימים, והשיעול שמשתרך אחריה, יכול להימשך שבועיים ואף שלושה. המחלות האלה גם אינן מתפזרות באופן שווה לאורך כל השנה, אלא מצטופפות לרוב בין החודשים נובמבר למרץ.
שמונה סבבי מחלה, כעשרה ימים כל אחד, בתוך חמישה חודשים עוקבים, והתוצאה היא, שהילד באמת חולה כמעט כל הזמן. ההרגשה של ההורים מדויקת. המסקנה שהם מסיקים ממנה לעומת זאת, לא בהכרח. מערכת החיסון של הילד לא חלשה, היא פשוט חדשה.
למה זה קורה?
יש יותר ממאתיים וירוסים שונים שגורמים להצטננות, ותינוק חדש שבא לעולם, פוגש כל אחד מהם לראשונה בחודשים ובשנים הראשונות לחייו. הנוגדנים שאימו העבירה לו דרך השליה במהלך ההיריון הולכים ודועכים בהדרגה, בין גיל חודשיים לגיל חצי שנה, וכחלק מההסתגלות לעולם שבחוץ, עליו לפתח כעת חיסוניות באופן עצמאי.
התינוק יכול להמשיך ולקבל חיזוק חיסוני מאימו גם לאחר הלידה, בזכות נוגדנים המועברים אליו דרך חלב האם. זהו יתרון נוסף של ההנקה, לצד יתרונות רבים אחרים.
כשילד נכנס לראשונה למסגרת חינוכית, הוא פוגש ילדים רבים אחרים, כל אחד עם החיידקים והווירוסים שלו. כל מחלה כזו היא במובן מסוים, שיעור חשוב ואימון נוסף למערכת החיסון. היא לומדת, בונה זיכרון חיסוני, ובפעם הבאה שתפגוש את אותו וירוס או חיידק, היא כבר תסתדר איתו מהר יותר ובקלות רבה יותר.
זה ארוך, זה מתיש וזה גם בדיוק מה שאמור לקרות.
אז מתי כן צריך לברר?
יש דפוסים שמצדיקים בדיקה מעמיקה יותר ובירור, והם שונים מהותית מ”הרבה הצטננויות”. שתי דלקות ריאה או יותר בשנה, זיהומים שחוזרים על עצמם באותו מקום, זיהומים שמצריכים טיפול אנטיביוטי בעירוי תוך ורידי, זיהומים של חיידקים עמידים לטיפול, פטרת בחלל הפה, שנמשכת אחרי גיל שנה או מורסות עמוקות בעור, ובמיוחד, חוסר עליה מספק במשקל וחוסר שגשוג של הילד. גם סיפור משפחתי של ליקוי חיסוני, הוא סיבה טובה לשוחח ולברר.
לעומת זאת, הצטננויות תכופות אצל ילד שגדל יפה, אוכל, משחק ומתאושש בכל פעם אינן ברשימה הזו.
מה באמת עוזר?
דווקא הדברים הבסיסיים והמוכרים, נטילת ידיים בבית ובמסגרת החינוכית, אוורור הבית והגן, הימנעות מוחלטת מעישון בסביבת הילדים, תזונה מאוזנת ומגוונת, הכוללת בין השאר, גם את פירות וירקות העונה, שינה מספקת והקפדה על ביצוע חיסוני השגרה במועדם.
חשוב לציין, כי חיסון שפעת עונתי מומלץ לכל תינוק החל מגיל חצי שנה. כל אחד מחיסוני השפעת, בין אם בזריקה ובין אם בתרסיס אף, מכוון כנגד שלושה תתי-זנים הצפויים לגרום לתחלואה בעונת השפעת הנוכחית (2026-2027), בהתאם להערכות ארגון הבריאות העולמי. החיסון הראשון ניתן לילדים בזריקה (חיסון מומת) החל מגיל חצי שנה, בשתי מנות בהפרש של חודש זו מזו. ילדים עד גיל שמונה שחוסנו בעבר, יקבלו בעונה הנוכחית מנה אחת בלבד, ואילו ילדים שהגיעו לגיל תשע ולא חוסנו בעבר, יקבלו מנת חיסון אחת בלבד. ילדים שמאד מתנגדים וחוששים מהזריקה, יכולים לקבל חיסון בתרסיס לאף. חשוב לציין, שחיסון זה הינו חיסון חי-מוחלש, הניתן רק החל מגיל שנתיים.
גם חיסון נגד נגיף ה-RSV הגורם לתחלואה נשימתית קשה, נכנס לסל הבריאות בשנת 2025, וניתן כעת באופן שגרתי לכל תינוק לאחר הלידה. זהו חיסון סביל, שמכיל נוגדנים לנגיף, וניתן בזריקה לשריר. תינוקות שנולדו בחודשים ספט’-מרץ, יחוסנו בבתי החולים לאחר הלידה, ואילו תינוקות שנולדו בחודשים אפריל-אוג’, יחוסנו במסגרת תחנות טיפת החלב.
עוד חשוב לציין, כי לאור התפרצות חצבת בישראל, הוקדמה מנת החיסון השנייה (MMRV), והיא ניתנת כעת בגיל שנה וחצי במקום בכיתה א’.
והנקודה שהכי חשוב להדגיש היא, שהתקופה הזאת חולפת. בשנה השנייה במסגרת החינוכית, מספר המחלות פוחת במידה ניכרת, ועד גיל בית הספר היסודי, רוב הילדים חווים שתיים שלוש הצטננויות בשנה, ממש כמונו המבוגרים.
החורף קשה, אבל הוא זמני. ומה שנראה לכם לעתים כחולשה, מייצג לרוב דווקא את ההיפך, מערכת חיסון בריאה שעובדת בדיוק כמו שצריך.
צרור עצות של ד”ר זוהר מאירי, מומחית ברפואת ילדים. צילום: דוברות כללית.