רשלנות רפואית: הסיפור שלפנינו מצביע על כך, שחוסר עירנות של הצוות הרפואי, עלול לגרום למוות ולטרגדיה משפחתית. גבר בן 54, שהגיע לחדר מיון עקב כאבי בטן, לא העלה בדעתו, כי חייו יסתיימו בבית החולים. שרשרת אירועים טראגית ורשלנות רפואית חמורה, הובילו למות הגבר ולפגיעה משמעותית במשפחתו – אלמנתו ו-2 ילדיו.
בבדיקה הראשונית של המנוח, שסבל ממחלת כליות, הודגמה אבן בדרכי המרה. הצוות הרפואי החליט לבצע דיאליזה ולאחר מכן לאשפז את הגבר במחלקה הכירורגית, לקראת ניתוח. למחרת עבר הגבר בדיקה הנקראת ERCP – בדיקה אנדוסקופית שמטרתה להדגים את מצב דרכי המרה. היא מבוצעת באמצעות החדרת צינור גמיש, שבקצהו מצלמה זעירה דרך הפה אל המעיים. יצוין, כי מדובר בבדיקה פולשנית, שטמונים בה סיכונים מסוימים ובפרט לקרע במעי (פגיעה המכונה בז’רגון הרפואי “פרפורציה”). למרות זאת, הצוות הרפואי לא סיפק לגבר את כל המידע הרלוונטי, אלא החתים אותו על טופס הסכמה כללי, שבו לא מפורטים הסיכונים.
לאחר בדיקת ה-ERCP החל מצבו של המנוח להתדרדר: הוא התלונן על כאבים וחולשה, הבטן שלו התנפחה וכאבי הבטן הקרינו גם לגב. ביום השלישי הוא תועד “מתנשם, ומגלגל עיניים”, וגם מדדים חיוניים כמו סטורציה ודופק העידו על החמרה רצינית במצבו.
רק בשלב זה, באיחור ניכר, בוצע CT בטן ואובחן נקב במעי, שככל הנראה נגרם במהלך ה-ERCP. הגבר עבר החייאה, אולם גם לאחריה הוא נותר מורדם ומונשם במצב קריטי. לאחר כחודש של אשפוז וסבל רב, הוא עבר לא פחות מ-3 ניתוחים, אולם מצבו לא השתפר והרופאים נאלצו לקבוע את מותו, 47 ימים ממועד הגעתו לבית החולים.
האלמנה וילדיו של המנוח, החליטו לתבוע את בית החולים בשל הטיפול הכושל. עוה”ד איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, הגיש בשמם כתב תביעה, המתאר את השתלשלות האירועים וצירף אליו חוות דעת של מומחה בכירורגיה כללית, ד”ר זכריה קובץ’. על-פי חוות הדעת, “הטיפול הרפואי שניתן למנוח לא תאם את הסטנדרט הרפואי המקובל והסביר”.
בפרט ציין ד”ר קובץ’ כי “לאחר בדיקת ERCP קיימת סכנה לפירפורציה. אבחון וטיפול מהיר, הכרחיים בכדי להקטין את התחלואה והתמותה. התמותה לאחר התנקבות יכולה להגיע לעד 37%, ואף משמעותית יותר, אם ישנו איחור של 24 שעות באבחון ובטיפול”.
במקרה של המנוח, כך על-פי חוות הדעת, נוצר פער של 3 ימים בין הפגיעה במעי לבין איבחון הפרפורציה, זאת למרות סימנים מחשידים ברורים: כאבי הבטן החזקים שהקרינו לגב, הבטן התפוחה, הסטורציה הנמוכה והדופק הגבוה. סימנים אלה היו חייבים להדליק נורה אדומה בבית החולים, ולהניע את הצוות הרפואי לביצוע הבירור המתאים ללא עיכוב.