מחקר של מומחי כללית בזבולון בחולי אקרומגליה עם סוכרת
אקרומגליה, היא אחת המחלות האנדוקריניות הנדירות יחסית, שהצוות הרפואי במחלקה האנדוקרינית במרכז רפואי זבולון של כללית, בניהולו של ד”ר זינה עדנאן, מתמקד ומתמחה בה. מדובר במחלה הנגרמת על ידי הפרשה מוגברת ובלתי מבוקרת של הורמון הגדילה, לרוב בשל גידול שפיר ביותרת המוח (היפופיזה). סימניה מופיעים בצורה איטית והדרגתית ולכן נגרם עיכוב באבחנה, לפעמים משך מספר שנים. היא מתאפיינת בשינויים ברקמות הרכות וגדילה של כפות הידיים והרגליים, הזעת יתר, כאבי פרקים, הפרעות שינה, הופעת תסמונת דום נשימה ועוד. בנוסף, אחת המחלות הנלוות והשכיחות בחולי אקרמגליה הינה סוכרת.
אחד הטיפולים היעילים שניתן לחולי סוכרת, שלא על רקע אקרומגליה, הינו ע”י מתן תרופות מקבוצת מעכבי SGLT2, בשל תרומתן לאיזון המחלה, הגנה על הלב והכליות. אולם, עד כה השימוש בתרופות מקבוצה זו היה פחות מומלץ לחולי האקרומלגיה, בשל החשש להופעת חמצת מטבולית קיטוטית, שהינה הפרעה מטבולית יחסית נדירה, אך בעלת חומרה קשה הדורשת טיפול מידי. מדיניות זו ננקטה על אף שסיבוך זה מופיע לעיתים גם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, ללא כל קשר לנוכחות אקרומגליה.
צוות המחלקה האנדוקרינית במרכז רפואי זבולון, בניהולו של ד”ר זינה עדנאן, החליט לבדוק את הנושא לעומק וסקר את הספרות המקצועית שפורסמה בין השנים 2000-2020. סקירה זו הראתה, שבמרבית המקרים שדווחו בספרות העולמית הופעת חמצת מטבולית קטוטית, אירעה בקרב חולי אקרומגליה עוד לפני שאובחנו במחלה זו, כשהפרשת הורמון הגדילה אצלם היתה גבוהה מאוד והיה להם גידול של מעל 10 מ”מ ביותרת המוח, הנחשב כמאקרואדנומה. כמי שטרם אובחנו, לא בוצעה בהם התערבות טיפולית שכוללת, בראש וראשונה, ניתוח להוצאת הגידול שנערך בגישה דרך האף. להבדיל מהמקרים אלה שתוארו בעולם, בחן צוות זבולון, קבוצת מטופלים חולי אקרומלגיה שניתן להם טיפול בסוכרת במשך 3 שנים ויותר בתרופות מקבוצה מעכבי SGLT2 רק לאחר שכבר אובחנו ונותחו, כך שהיו עם רמות מאוזנות של הורמוני גדילה והורמוןIGF-1 .
החוקרים מכללית הראו לראשונה, שחולי אקרומגליה שטופלו ובנוסף אובחנו כסוכרתיים וקיבלו טיפול בתרופות מקבוצת מעכבי SGLT2 הגיבו היטב לתרופה ללא תופעות לואי או סיבוכים. זו בשורה חשובה לקבוצת חולים זו, מדגיש המומחה מכללית, כי ניתן לטפל בהם בתרופות אלו להן יתרון בהיבט של בטיחות ושמירה על הלב והכליות והן יעילות באיזון הסוכרת. מידע זה, שנבחר לפרסום בכתב עת חשוב ומוערך, עשוי לתרום לשינוי הגישה הטיפולית בהם בארץ ובעולם.