מתי דיון בתיק של נפגע נפש יתקיים בדלתיים סגורות?

בפסיקה עקרונית, קבע שופט בית משפט השלום בקריות, שלמה מיכאל ארדמן, כי כאשר מדובר בתיק בו מעורב אדם שסובל ממחלת נפש, ואין מדובר בפרשה, שבה יש סיכוי שעצם חשיפתה תגרום ליותר אנשים להתלונן נגד אותו אדם, הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, ללא אפשרות לדווח מה קורה במשפט. עם זאת, לאור חשיבות הנושא, אישר השופט במקרה הספציפי הזה לפרסם את החלטתו, כדי שהציבור יהיה מודע לנימוקים שהעלה.

בתיק שנדון בפני השופט, עומד לדין צעיר בן 20, תושב הקריות, אשר תקף את סבו בביתו, שם הוא מתגורר. סניגורו של החשוד ביקש לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, בשל מצבו, בעוד הפרקליטות טענה, שעקרון פומביות הדיון גוברת על רצונו של הנאשם, שהמקרה שלו לא יפורסם.

במהלך המשפט התברר, כי מדובר בצעיר שמשך שנתיים היה סגור בחדרו, לא דאג לעצמו, היה לו ניסיון אובדני וגם היה מאושפז במוסדות. 

השופט ארדמן סקר בהרחבה את הפסיקה הקיימת, בשאלת פומביות הדיון, ובסופו של דבר החליט, כי אכן הדיון בעניינו של הצעיר יתקיים בדלתיים סגורות. וכך נימק השופט את החלטתו: “הנה כי כן, בתיק זה קיים בסיס מוצק בשלב זה, לכך שהמשיב סובל לכאורה ממחלת נפש או מליקוי נפשי, וכי בהתאם למצבו גם אינו יכול לדאוג לצרכיו, כנדרש בהגדרת ‘חסר ישע’ בחוק העונשין. מנגד, בענייננו, אין עסקינן בעבירה אשר מעלה את החשד לקיומם של מתלוננים פוטנציאלים נוספים, אשר אינם מודעים למעצרו, ואשר פירסום יכול להביא לחשיפתם. לכאורה, עסקינן בהתקף אלימות בכותלי ביתו, שיתכן שנעשה על רקע מצבו הנפשי. בנסיבות אלה נוטה הכף, לפחות בשלב זה, בו טרם הוכרעה שאלת כשירותו הנפשית, למתן צו לקיום הדיון בדלתיים סגורות. לפיכך, ניתן בזאת צו לקיום הדיון בדלתיים סגורות, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת. נוכח העובדה כי אני רואה ערך משפטי לפירסום הנמקת ההחלטה, אני מתיר את פירסום החלטה זו, בלא פרטי שמו וזהותו של המשיב”.