י"ב כסלו התשפ"ז, 22/11/2026

הירשמו לניוזלטר שלנו

חדשות הקריות ברשת

נדחתה תביעת אישה לקבלת 70% מהרכוש המשותף

דרישות האישה היו מופרזות. על אף שעברה אלימות מצד בעלה, בית המשפט לא קיבל את דרישתה, וקיבל את טענות פרקליט הבעל, עו"ד ארתור שני. צילום: מקס מורון-קובלסקי.
Sunday November 22, 2026

דרישות מופרזות: בית המשפט לענייני משפחה, דחה לאחרונה את דרישתה של אישה, לקבלת 70% מהרכוש המשותף שנצבר בנישואים, וכן את תביעתה לקבלת מחצית מדירת המגורים שרכש בעלה לפני שהשניים הכירו. בפסק הדין שניתן ב-8 באוקטובר 2026 והותר לפרסום, קבע השופט משה בראון, כי טענות לאלימות מצד בן זוג, אינן מקנות באופן אוטומטי זכויות עודפות ברכוש, כל עוד לא הוכח קשר ישיר בין האלימות לפגיעה כלכלית.

תחילת הפרשה בשנת 2016, אז רכש הבעל דירה בכ-1.15 מיליון שקלים באמצעות הון עצמי, סיוע מהוריו ומשכנתא שנטל על שמו בלבד. חודשים אחדים לאחר מכן הכיר את האישה, והשניים נישאו בנובמבר אותה שנה. בתקופת אירוסיהם רכשה גם האישה דירה להשקעה, שנותרה בבעלותה הבלעדית. לאחר הנישואים עברו בני הזוג להתגורר בדירת הבעל, ובשנת 2017 נולד בנם היחיד. בעקבות הלידה הפסיקה האישה לעבוד כדי לטפל בילד, בעוד הבעל המשיך לפתח קריירה בתחום הטכנולוגיה.

בפברואר 2023 עזבה האישה את הבית עם בנם ועברה למקלט לנשים נפגעות אלימות, הגישה תלונה במשטרה ופתחה בהליכים משפטיים. בתביעתה טענה, כי חיי הנישואים התאפיינו באלימות פיזית, מילולית, נפשית וכלכלית מצד הבעל. על בסיס טענות אלו דרשה חלוקה לא שוויונית של הרכוש והזכויות שנצברו בנישואים: 70% לה ו-30% בלבד לבעל, בטענה כי האלימות גרמה לה לדלקת פרקים ופגעה בכושר השתכרותה, בעוד בעלה משתכר עשרות אלפי שקלים בחודש. במקביל דרשה מחצית מדירת הבעל, בהסתמך על שיפוץ שבני משפחתה סייעו בו, עזרת אביה במחזור המשכנתא ובקידום התחדשות עירונית, ותשלום המשכנתא מחשבון משותף.

הבעל, שיוצג על ידי עוה”ד ארתור שני ורותם כהן, ממשרד ארתור שני ושות’, התנגד לשתי הדרישות. באי כוחו טענו, כי האישה מבקשת להפוך את ההגנה שנקבעה בפסיקה לנפגעי אלימות לחרב, וכי ההלכה שעליה נסמכה (בע”מ 7272/10) נקבעה במקרה קיצוני של ניסיון רצח ונועדה למנוע מהפוגע ליהנות מנכסי הנפגעת, ולא להעניק לה חלק עודף ברכושו. עוד ציינו, כי האישה לא הציגה חוות דעת רפואית לדלקת הפרקים או לקשר בינה לבין האלימות, וכי הדירה נרכשה לפני ההיכרות ושולמה בעיקר מהכנסות הבעל.

השופט בראון קיבל את עמדת ההגנה ברכיבים המרכזיים. בפסק הדין הבהיר השופט, כי אף שאין להקל ראש בטענות האלימות וישנן אינדיקציות לקיומן, נדרש קשר מוכח בין האלימות לפגיעה כלכלית, קשר שהאישה לא הוכיחה. היא לא הציגה חוות דעת רפואית, לא הוכיחה פגיעה בכושר השתכרותה ולא הוכיחה פער השתכרות עצום. בהתאם לכך נקבע, כי הרכוש שנצבר בנישואים יחולק שווה בשווה.

בנוסף, דחה השופט את הדרישה למחצית הדירה, לאחר שקבע, כי נרכשה לפני הנישואים, בני הזוג התגוררו בה תקופה קצרה, השיפוץ בסך 40 אלף שקלים היה מינורי וסיוע האב לא חרג מעזרה משפחתית מקובלת. השופט אף הצביע על סתירות בגרסאות האישה, שתיארה בהליך הרכושי חיי הרמוניה ושיתוף, בניגוד לתיאור של אלימות וסבל מראשית הנישואים בהליכים אחרים.

באשר לחוב של כרבע מיליון שקלים למטפלת פסיכולוגית שטיפלה בבעל, קבע השופט, כי מכיוון שהטיפול נדרש בשל אלימות הבעל, 80% מהחוב יושתו עליו, ואילו האישה תחויב ב-20% ממנו בשל מעורבותה בטיפול והסכמתה לעלותו. נוכח קבלת התביעה בחלקה, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

עו”ד ארתור שני מסר בתגובה לפסק הדין: “הלכת העליון היא מגן, לא חרב. היא נועדה למנוע מפוגע ליהנות מנכסי הנפגעת, לא להעניק זכויות עודפות ברכושו של הצד השני ללא הוכחת נזק כלכלי. בית המשפט החזיר את ההלכה לתכליתה המקורית”. את האישה ייצגה בהליך עו”ד שירי אורון.

הרשם
שלח הודעה אודות

0 Comments
הכי הרבה הצבעות
החדשות ביותר הישנות ביותר