בית המשפט כפה על אם לשנות את שם בנה וחייב אותה בהוצאות משפט
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, חייב אם לשנות את שמו של בנה התינוק, כך שיתאם לשם סבו (אבי אביו).
בני הזוג נימצאים עדיין בעיצומו של הליך גירושין קשה ומתיש, ובנם הצעיר נולד, לאחר שאבי המשפחה כבר עזב את הבית.
בתביעת האב לשינוי שם בנו נטען, כי בטרם נולד הבן, הושגה בינו לבין האם הסכמה, כי הילד ייקרא על שם אביו המנוח, אולם בפועל האם העניקה לבן שני שמות, אף לא אחד מהם השם שסוכם מראש.
לדברי עו”ד עינבר לב, רק בעקבות החלטה שיפוטית שניתנה במסגרת הליך הגירושין, נודע לאב, ששמו של בנו אינו זהה לשם שהוסכם בין השניים.
לדבריה, האב פנה למשרד הפנים ושם גילה להפתעתו כי האם העניקה לבנו גם שם נוסף, אך גם שם זה אינו מזכיר כלל את שם אביו. “האם פעלה שלא כדין ובחוסר תום לב ובכך מנעה מהאב לממש את זכותו הבסיסית כאפוטרופוס של בנו בבחירת שמו”, טוענת עו”ד לב.
מנגד טענה האם, כי פנייתו של האב למשרד הפנים לשינוי שמו הפרטי השני של הילד נעשתה באופן חד צדדי, בלא לעדכן אותה ובלא לקבל את הסכמתה.
באי כוחה של האם הכחישו את קיומו של הסכם כלשהוא, לפיו שם הילד ייקרא על שם אבי האב. “האם מתנגדת בכל תוקף לשינוי שמו הפרטי השני של הקטין לבקשת האב, וכל מטרתו של האב בהגשת התביעה היא להילחם באם”, טענו באי כוחה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, הציעה כבוד השופטת עידית בן-דב ג’וליאן לאם, לשנות את שמו השני של הילד לשמו של אבי האב המנוח, כאשר השם הראשון, שאותו היא בחרה, יהיה השם שבו יכונה בנם בשיגרה.
האם סירבה להצעה ועל כן הזמינה השופטת תסקיר של עובדת סוציאלית, שתמך בתביעת האב לשנות את שמו השני של בנו. גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה תמכה בעמדה זו ודגלה באימוץ המלצות התסקיר במלואן.
לפיכך הסכימה האם לשנות את שמו השני של הילד לשם בו חפץ האב, אך דרשה כי לא ייפסקו נגדה הוצאות. בשל כך פסקה כב’ השופטת בן-דב ג’וליאן, כי דינה של תביעת האב להתקבל, אך קבעה, כי גם אילמלא נתנה האם את הסכמתה לשינוי השם, היא שוכנעה, שטובתו של הילד היא ששמו הפרטי השני ישונה לשם שבחר האב.
“בחירת שם של ילד הינה מימוש זכות האפוטרופסות, והאב הינו אפוטרופוס של הקטין בדיוק כפי שהאם הינה אפוטרופוס של הקטין. לא שוכנעתי כי השם השני שבחר האב אינו לטובת הקטין מכל סיבה שהיא”, קבעה השופטת וחייבה את האם בהוצאות משפט.