שמו של קצין המשטרה שירה למוות בסלומון טקה יישאר חסוי

נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, דחה את בקשתם של מספר חברי כנסת, בהם עופר כסיף, איימן עודה ומוסי רז, להתיר את פירסום שמו של הקצין, שירה למוות בסלומון טקה ועומד לדין בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. 

לאחר שבית משפט השלום אסר לפרסם את שמו של קצין המשטרה היורה, הגישו חברי הכנסת בקשה להתיר את פירסום השם, בשם פומביות הדיון. לאחר שבית משפט השלום דחה את הבקשה, הגישו חברי הכנסת ערר לבית המשפט המחוזי. 

במסגרת הבקשה נטען, כי הכלל הוא, כי ביהמ”ש ידון בפומבי ואת החריגים לעיקרון פומביות הדיון יש לפרש בצימצום, זאת למרות שמטבע הדברים, פירסום זהותו של נאשם, עלול להסב לו פגיעה בכל תחום מתחומי חייו, בין היתר פגיעה בשמו הטוב, פגיעה בבני משפחתו, פגיעה כלכלית לו ולמקורביו, ולעיתים גם חשש לפגיעה בשלומו ובביטחונו של הנאשם. אחד החריגים לכלל פומביות הדיון, הוא הצורך להגן על ביטחונו של בעל דין ובני משפחתו. עוד נטען, כי לצד האינטרס הכללי בפירסום שמו וזהותו של נאשם בפלילים, קיים במקרה דנן עניין ציבורי מהמעלה הראשונה, לפרסם כל פרט אפשרי לגביי החקירה, שהביאה להגשת כתב האישום, לרבות שמו וזהותו של הנאשם. 

חברי הכנסת טענו עוד, כי עסקינן באירוע חריג בגידרו, באיש משטרה, זרוע מזרועות השילטון, המחזיק נשק ברשות המדינה, אותו הפעיל כנגד אזרח והמיתו. עוד נטען, כי העניין הציבורי גובר על רקע זהות הקורבן, צעיר בן למשפחה יוצאת אתיופיה, כאשר לנתון זה משמעות כבדה ביחס לעניין הציבורי, שכן למרבה הטרגדיה, צעירים נוספים מבין יוצאי אתיופיה, סיימו את חייהם במיפגש עם המשטרה. 

באשר לחשש לפגיעה בביטחונו של הנאשם טענו המבקשים, כי במקרה דנן, אין ספק כי אף אם עולה חשש, הרי שמדובר בחשש כללי, בלתי קונקרטי, אשר אינו מצביע על גורם זה או אחר, שממנו נשקפת רעה לנאשם. כן נטען, כי נראה שמי שהיה חלילה חפץ ברעתו של הנאשם, מכיר היטב את זהותו וברחבי הרשת מופיע שמו של השוטר ואף תמונתו. 

המחלקה לחקירות שוטרים והקצין שנאשם בתיק, דחו על הסף את הטענות ובין השאר ציינו, כי אין לקשור בין הקצין, לבין היחס הכולל של המשטרה לבני העדה האתיופית. 

השופט רון שפירא קבע בהחלטתו, כי בית משפט השלום צדק, כאשר אסר על פירסום שמו של הקצין ולכן אין מקום להתערב בהחלטה זו.