תביעה בסך חצי מיליון שקלים נגד רב העיר קרית מוצקין בגין לשון הרע

בלנית יוצאת אתיופיה מקרית מוצקין, הגישה תביעה על סך חמש מאות אלף ש”ח נגד רב העיר, הרב דוד מאיר דרוקמן, בשל הודעות שפירסם, בהן טען כי יש לחשוש ליהדותה. עילות התביעה: פגיעה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פגיעה בזכות לשוויון, התנכלות במקום העבודה, פגיעה בקהילת יוצאי אתיופיה, לשון הרע, והתנהגות שלא כדין של מעביד ציבור.

באחד מימי חודש נובמבר 2016 צילצל הטלפון בביתה של א’, בלנית במערך המקוואות בקרית מוצקין. למרבה ההפתעה, בצידו השני של קו הטלפון, היה רב העיר של קריית מוצקין ומרבני חסידות חב”ד, הרב דוד מאיר דרוקמן. ללא דיחוי ובלי הקדמות מיותרות, שאל אותה רב העיר, האם לאחר עלייתה לארץ עברה “גיור לחומרא” (הליך הלכתי שנעשה למישהו שיש ספק בקשר ליהדותו). מובכת משאלתו של הנתבע, השיבה א’ שאין צורך בכך, שכן יהדותה איננה מוטלת בספק והיא אף נישאה דרך הרבנות הראשית.

זמן קצר לאחר השיחה, הפיץ הרב שתי הודעות “וואטסאפ” עבור תושבי העיר, ובהן נכתב: “הודעה דחופה”. נשים שטבלו בזמן האחרון במקווה, שברחוב דקר בקרית מוצקין, יתקשרו אליי באופן דחוף, כי יש בעייה הלכתית מסויימת במקווה שם”, וכי יש “להודיע שמי שטבלה במקווה טהרה ברחוב דקר בקרית מוצקין, אצל הבלנית האתיופית – שתעשה שאלת חכם. להתקשר לרב והוא יעדכן מה לעשות. בלנית שלא עברה גיור”.

יש לציין, כי מבחינה הלכתית, עמדתו של הרב דרוקמן, איננה עומדת בקנה אחד עם עמדת הרבנות הראשית, שהדגישה בשנה שעברה, כי היא מקבלת את פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, לפיה אין סיבה להטיל ספק ביהדותם של יוצאי אתיופיה.

על פי כתב התביעה, בעקבות דבריו של הרב דרוקמן, ובהוראת המועצה הדתית בעיר, שהעסיקה אותה כבלנית, א’ לא עבדה במשך חודש וחצי והתמודדה עם מסכת רכילות ושאלות מביכות אודותיה ואודות ילדיה, ואף הפסיקה ללכת לבית הכנסת אותו נהגה לפקוד באופן קבוע במשך חודשים ארוכים. גם לאחר שחזרה לעבודתה, הרב דרוקמן לא הירפה את ידו, ופירסם בעיתונות המקומית מודעות המיועדות לציבור הדתי, שבהן הוא מורה, שלא להשתמש במקווה שבו עובדת א’.

אירגון “עתים”, שמייצג את א’, פנה מספר פעמים למשרד המשפטים, בכדי שיעמיד את הרב דרוקמן לדין משמעתי כפי שדורש החוק, אך ממשרד המשפטים לא התקבלה תשובה לפניות אלו. כעת, א’ תובעת באמצעות האירגון את הרב דרוקמן ואת המועצה הדתית בקריית מוצקין בתביעה נזיקית.

״מקרה זה, הוא מקרה נוסף המצטרף למקרי גזענות נוספים כנגד יוצאי הקהילה האתיופית, המתכסים באצטלה הלכתית”, מסר הרב שאול פרבר, יו”ר אירגון ‘עתים’. “הביזוי וההתנהלות הפוגענית של רב העיר והמועצה הדתית במקרה הזה, אין בינן לבין פסיקת הלכה דבר והן אינן משקפות את דרכה של המסורת היהודית״.  

מנהלת המחלקה המשפטית של אירגון ׳עתים׳, עו”ד אלה סקעת הוסיפה: “לא ייתכן שנציגי ציבור ישתמשו בכוחם ובמעמדם הציבורי לרעה, בכדי להפיץ ברבים דברי לשון הרע גזעניים ולא מבוססים, כלפי אישה יראת שמיים, רק בשל מוצאה וצבע עורה. מציאות שבה עובדת נאלצת להגן על שמה הטוב ועל יהדותה בתוך מקום עבודתה, רק בשל השתייכותה לקהילת יוצאי אתיופיה, היא מציאות מפלה ומזעזעת, שאין לה מקום בחברה הישראלית בכלל ובשירות הציבורי בפרט”.

א’ מבקשת מבית המשפט לקבוע, שמדובר בלשון הרע והוצאת דיבה של עובדת בתוך מקום עבודתה ועל ידי מעסיקיה, בשל מוצאה וצבע עורה, ותובעת פיצויים על סך חמש מאות אלף שקלים חדשים.

הרב דרוקמן מסר בתגובה, כי הטענות אינן נכונות עובדתית, וכי הבלנית “התקבלה בשעתו על ידי ראש המועצה הדתית, כאשר היא עוקפת כמה מועמדות ראויות שהיו לפניה בתור”. הרב טען עוד, כי “לא אדחה מועמדת בגלל שהיא אתיופית, אך לא אקבל מועמדת רק בגלל שהיא אתיופית”. הרב הוסיף, כי קבע מיפגש עם הבלנית “כדי לבחון אותה בדיני טבילה או חציצה”, כלשונו, ולדבריו, אף נקבע זמן לכך, אך היא לא הגיעה. הרב דרוקמן תהה “כיצד יכול אני כרב לאשר בלנית, שאינני יודע מה הידע ההלכתי שלה?”.

ממשרדו של הרב דרוקמן לא היתה תשובה מספר פעמים, כדי לתת לו אפשרות להוסיף ולהגיב לכתב התביעה.